תחת הכותרת "הסערה", מגיש רשת 13 הוותיק אברי גלעד ניסה להסביר בפייסבוק שלו אמש (שלישי) מה גרם לסערת הענק סביבו בעקבות טור שהעלה ברשתות החברתיות והסביר על תרבות 'הישבן החשוף' ומה דעתו על כך. הטור של גלעד גרר תגובות קשות ברשתות החברתיות השונות, חלקן אף האשימו אותו והגדירו אותו כ'פדופיל', 'סוטה' ו'אנס', מה שגרם לגלעד לפרסם פוסט נוסף ולהגיב לסערה שיצרו דבריו.

גלעד פתח כך: "נתחיל מהסוף: לבוש לא מצדיק או מזמין שום תקיפה או הטרדה. כל אחד וכל אחת יכולים ללבוש מה שבא להם ולא עולה על דעתי להגיד למישהי או למישהו איך להתלבש. נמשיך באמצע: השבוע האחרון שלי הוכיח לי שאנחנו כחברה לא יודעים להכיל מורכבות בנושא הזה או אפילו לדבר עליה. ולמרות שהכתובת היתה על הקיר, כשאישתי אמרה לי: "תמחק, אתה מסתבך" - ושוב יצאה צודקת - ועורך המוסף אמר לי: "אתה בטוח שאתה רוצה לגעת בזה? זה חומר נפץ" - וגם הוא צדק, תנו לו העלאה. אני, איך שאומרים לי כאלה דברים, הילד המרדן שהייתי ועדיין גר בתוכי מתעורר. למה יש דברים שאסור לכתוב? למה אנחנו לא יכולים לדבר בלי לגנות אחד את השני? אז כתבתי על זה".

 

עוד ב-

אברי גלעד חשף: "עשיתי בדיקת DNA, יש לי חרדון בשושלת"

לכתבה המלאה

עוד המשיך: "וכך בשבוע שעבר פירסמתי בטורי בישראל היום את מחשבותיי על חשיפת הישבן היתרה במרחב הציבורי, ושאלתי מתי החלטנו כחברה שישבן של נשים ושל נערות, ומוסיף עכשיו, גם של גברים, הוא איבר ציבורי. אם לא קראתם - בקיצור - אמרתי שזה מטריד אותי מינית, שישבן חשוף נושא תדר אירוטי ולי עצמי אין שום צורך לחוש תחושות מסוג זה כשאני במרחב נייטראלי, כמו הרחוב ובטח שלא כלפי צעירות ונערות. כתבתי שמה שמתאים בים, או במסיבה, או אם אתה אינסטלטור, מסיח את הדעת ברחוב ומכניס לבנאדם, שבכלל לא התכוון לכך, תדר מיני".

עוד טען: "שוב, לא אמרתי ולא כתבתי שאני דורש ממישהי להתלבש באופן מסוים. ממש לא. מי אני שבכלל אעשה את זה? וואי וואי וואי, מה נהיה לי...אמנם קיבלתי אלפי תגובות מחזקות ותודה, אבל אנחנו פה בגלל התגובות האחרות. התגובות של אלו שלא ניסו להבין מה אני אומר, אלא נצמדו לדף המסרים הפנימי שלהם. אין לי בעיה עם לבוש ואין לי בעיה עם דף מסרים פנימי. לכל אחד יש את המלתחה שלו וכל אחד יש את המצפן, את דף המסרים הפנימי שלו. הבעיה היא אחרת. הבעיה היא הקלות שבה רבים התפוצצו עלי וקראו לי פדופיל וסוטה ואנס ועוד מילים שלא בא לי לכתוב. וזה בלי לקרוא או לנסות להבין את מה שכתבתי. שמו בפי מילים של כפיה, הדתה, איראן זה כאן".

גלעד המשיך: "ושוב, לא עולה על דעתי להגיד למישהי איך להתלבש. מעולם ולעולם. לא בטור שכתבתי, לא לפני ולא אחרי. ביקשתי דבר אחר והוא שלא יכריחו אותי לא להגיד מה אני מרגיש לגבי זה. הי, אני בנאדם ואפילו משתדל להיות בן אדם כן. ולא, זה לא הופך אותי להיות פדופיל סוטה או אנס. כשביקשתי מידידות הסברים לרמת המהומה שנהייתה, נאמר לי "גבר בגילך לא יכול לכתוב כזה דבר". לאשתי נאמר "אסור לכתוב על גוף. שום דבר. לא על גוף של גברים ובטח לא על גוף של נשים". וחשבתי על הקצוות שאנחנו חיים בהם, ועל היעדר היכולת לייצר חיבור: מצד אחד, על פי סטטיסטיקות, כבר בגיל 10 ילדים נחשפים לגאנג בנג באתרי פורנו. מצד שני, לדבר על מין או על גוף, אסור. כי אם אתה תוהה מתי הפך הישבן מאיבר פרטי לאיבר ציבורי תקבל תגובות בנוסח "שנלבש בורקה?". ושיח? אין".

המגיש שיתף: "האם המחשבה על כך שכיסוי תחת שונה מכיסוי הראש והפנים היא רעיון טיפה מורכב בעולם הנחלק לטובים ולרעים, לסוטים וקדושים? אולי. ועדיין, אני מרגיש שיש לי זכות במסגרת חופש הדיבור לומר זאת. יש הבדל. חופש הביטוי מאפשר גם חופש תגובה לדברים, אבל הקלות שבה התנפלו עלי ואמרו שאני מכשיר את תרבות האונס ושאני מאשים את הקורבנות, היתה מרחיקת לכת. מרחיקת לכת, כי לא האשמתי. גם לא הכשרתי. איפה קראתם את זה? ונניח שהצלחתם להבין את זה מבין השורות או מטקסט ערוך מדי שפורסם איפשהו, אז למען הסר ספק אגיד שוב שאף לבוש לא מצדיק או מזמין שום תקיפה או הטרדה. אגיד שוב שתקיפה מינית אינה סוג של מיניות, היא סוג של הפגנת כוח. וכן, אגיד שוב שבכלל לא הגעתי לעולמות האלה בדברים שלי מהשבוע שעבר".

לסיום הסביר: "ועם זאת, לא יכול להיות שיש רק צד אחד במשוואת היחסים בין המינים שמחוייב בריסון. ומותר לי לרצות לדבר על זה בלי המטען של איראן, כפייה והדתה. אני מרגיש שבמסגרת הכללים העדינים והבלתי כתובים בין גברים לנשים צריך להיות מוסכם גם שהחופש לחשוף חשיפה יתרה, לנשים וגם לגברים, מוגבל למרחבים בהם זה רצוי וצפוי, ובשאר המקומות כל אחד ישמור את איבריו המוצנעים - פרטיים. ככה אני מרגיש. זו דעתי. חושבים שאני טועה? כתבו לי דעה מנומקת. לא סיסמאות. הנושא הזה מורכב. בואו ננסה לדבר עליו. בכלל, בואו ננסה לדבר".