במשך דורות, צליינים ותיירים עלו להר סיני בליווי מדריכים בדואים כדי לחזות בזריחה המרהיבה מעל הנוף הסלעי או להשתתף בטיולי מדבר אותנטיים. כיום, אחד המקומות הקדושים ביותר במצרים - המקודש על ידי יהודים, נוצרים ומוסלמים כאחד נמצא במרכזה של מחלוקת סוערת סביב תוכניות להפיכתו למגה-פרויקט תיירותי חדש.

האתר הכולל את מנזר סנטה קתרינה מהמאה השישית, את העיר ואת ההר, מוכר כאתר מורשת עולמי של יונסק"ו. מאז 2021 מקדמת ממשלת מצרים את "פרויקט השינוי הגדול" - יוזמה שאפתנית הכוללת בניית מלונות יוקרה, וילות ומתחמי קניות בסביבת המקום הקדוש.

הפרויקט מוצג כ"מתנת מצרים לעולם כולו ולכל הדתות", אך במציאות הוא נכפה על הקהילה הבדואית המקומית שבט הג'בליה המכונה "שומרי סנטה קתרינה" בניגוד לרצונם. בני השבט נאלצו לראות את בתיהם והמחנות האקולוגיים שלהם נהרסים ללא פיצוי הולם, ואף נדרשו להוציא גופות מבית הקברות המקומי כדי לפנות מקום לחניון חדש. הקהילה המונה כ-4,000 איש נמנעת מלהתבטא בגלוי על השינויים המתרחשים.

בעוד העבודות נראות כמו שהן מקפיאות זמנית בשל בעיות מימון, השטח המכונה "מישור א-ראחה" המקום בו על פי המסורת חיכו בני ישראל למשה בזמן עלייתו להר כבר עבר שינוי דרמטי. ביולי פנה ארגון "משמר המורשת העולמית" לוועדת המורשת העולמית של יונסק"ו בקריאה להכניס את אתר סנטה קתרינה לרשימת אתרי המורשת העולמית בסכנה.

עוד ב-

לא צעירים, אבל עדיין כאן: המשמעות של מעמד הר סיני

לכתבה המלאה

הפרויקט במקום הקדוש משקף מגמה רחבה יותר במצרים, שבה הממשלה רואה בתוכניות פיתוח גרנדיוזיות מפתח להחיית הכלכלה הקורסת. ענף התיירות, שהחל להתאושש מהשפעות מגיפת הקורונה, נפגע קשות ממלחמת עזה ומהאי-יציבות האזורית. הממשלה הציבה יעד של 30 מיליון מבקרים עד 2028.