מפת הטיסות של הנוסע הישראלי עוברת טלטלה כבר למעלה משלוש שנים. אם בעבר איסטנבול שימשה כתחנת המעבר הבלתי מעורערת למזרח הרחוק, פרוץ המלחמה וביטול הקווים לטורקיה הובילו להשתלטות מהירה של דובאי על התנועה.

חברת פליי-דובאי בלטה כמי שהמשיכה לפעול ואף הרחיבה קווים גם ברגעים המתוחים ביותר. אולם, בעקבות תקרית ניסיון החטיפה האחרונה בטיסת פליי-דובאי והקפאת פעילותה בישראל, אלפי נוסעים מצאו עצמם ללא מענה. את מקומה כ"האב" המרכזי תופסת כעת אבו דאבי, באמצעות חברת התעופה אתיחאד.

נכון להיום מפעילה אתיחאד 6 טיסות יומיות מתל אביב (42 טיסות שבועיות), ובשל הביקושים הגבוהים תחל מ-9 בנובמבר להפעיל מטוס רחב-גוף באחת מטיסותיה כדי להגדיל את היצע המושבים. בחברה מדווחים כי לצד תאילנד, שממשיכה להוביל כיעד מבוקש (עם טיסות המשך לבנגקוק, פוקט, צ'אנג מאי וקראבי), נרשם זינוק בביקוש לקונקשנים ליפן, סרי לנקה, סיאול וסין. בנוסף, לא מעט נוסעים שטיסותיהם בוטלו בוחרים לטוס לאבו דאבי ומשם להמשיך יבשתית לדובאי - נסיעה של כשעה בלבד - כדי לשהות בעיר או לתפוס את טיסת ההמשך המקורית שלהם. השאלה המרכזית כעת היא האם אבו דאבי תצליח לשמור על מעמדה גם כאשר הטיסות לדובאי יחודשו.

באשר למחירים, על פי הנתונים שמסרה החברה האמירתית, אתיחאד מציעה לנוסעים המעוניינים להאריך את עצירת הביניים באבו דאבי הטבה במסגרת תוכנית ה-Stopover. נוסעים המזמינים כרטיס הלוך ושוב באתר החברה זכאים לעד שני לילות לינה ללא עלות במלונות המשתתפים בתוכנית.

למרות הזינוק בביקוש והחלל שנוצר בעקבות השעיית טיסות פליי-דובאי, חברות התעופה הישראליות (אל על, ישראייר וארקיע) אינן צפויות לפתוח קווים ישירים לאבו דאבי בקרוב. הסיבה המרכזית לכך היא מגבלות ביטחוניות מחמירות והנחיות מורכבות של גורמי הביטחון לגבי יעדים במפרץ. במציאות שבה גם הטיסות הישראליות לדובאי מושפעות ומושעות מעת לעת על פי הערכות מצב, פתיחת יעד נחיתה ישראלי חדש הדורש מערך אבטחה ייעודי אינה עומדת על הפרק.

בנוסף, החברות המקומיות מתמודדות עם מצוקת מטוסים וצוותים, אותם הן מעדיפות לנתב לקווים הרווחיים והמבוקשים ביותר לאירופה וארצות הברית. במקביל, השליטה הכמעט אבסולוטית של אתיחאד בקו תל אביב–אבו דאבי - עם עשרות טיסות שבועיות, ציי מטוסים מתקדמים ורשת חיבורים ענפה למזרח - מייצרת רף תחרותי גבוה במיוחד שחברות ישראליות יתקשו לאתגר.

עוד ב-

תפנית דרמטית ברכישת ארקיע: אלו מי שינסו להתחרות מול רמי לוי

לכתבה המלאה

בשל כך, המענה הישראלי ממשיך להישען על שיתופי פעולה מסחריים ולא על הפעלת טיסות עצמאיות. חברות כמו אל על מעדיפות להרחיב הסכמי "קוד-שייר" מול אתיחאד, המאפשרים לישראלים לרכוש כרטיסים דרך החברה המקומית אך לטוס בפועל במטוסי החברה האמירתית. בשורה התחתונה, אתיחאד נותרת הגורם הבלעדי בקו זה, וההגעה לאבו דאבי תמשיך להתבצע באמצעותה בלבד בעתיד הנראה לעין.