במפגש רדיופוני סוער ב-103FM נחשפה דרמה שהתרחשה מאחורי הקלעים של הספורט הישראלי, כאשר אגדת הכדורגל איל ברקוביץ' העלה האשמות חריפות כלפי העיתונאי רון קופמן. הוויכוח המתוח חשף פרק לא ידוע בקריירה של ברקוביץ', שהיה מוכן לוותר על מפעל חייו התקשורתי למען תפקיד מאמן נבחרת ישראל.

"אני, בגללך לא הייתי מאמן נבחרת, אתה יודע את זה", פתח ברקוביץ' בהאשמה ישירה. "אני הייתי המוביל בכל הסקרים". קופמן השיב בביטול: "בסקרים אתה יכול לאמן את אנגליה. לא היה לך סיכוי מינימלי". ברקוביץ' התעקש: "בגללך לא הייתי מאמן נבחרת. אתה וצנציפר עשיתם עליי קנוניה ובגללכם לא הייתי מאמן נבחרת".

הוויכוח הסוער חשף את עומק השאיפות של ברקוביץ' ואת נכונותו להקריב את הקריירה התקשורתית המצליחה שלו. "הזמינו אותי לוועדת האיתור. תשאל את שטרן חלובה אם לא הייתי מועמד. תשאל את שינו", התעקש ברקוביץ', בעוד קופמן טען בתוקף: "כשאתה היית 'כאילו מועמד', היו חמישה – גיא לוזון, ניר קלינגר, היה אם אני לא טועה גם רן בן שמעון". ברקוביץ' תהה בתסכול: "אז אתה אומר שהזמינו אותי לוועדת איתור לעבוד עליי בעיניים?". קופמן נותר איתן בעמדתו: "לא היית מועמד". בהמשך אף הודה בחיוך: "אם היית שואל אותי, זה שאמרנו אחר כך – זה בגלל שאנחנו טינופות. אני חי עם זה מעל 40 שנה. אבל אם היית שואל אותי לפני ההליכה לוועדת האיתור, הייתי אומר לך – 'אל תלך, מסתלבטים עליך. שלושה סימני קריאה'".

רגע השיא בעימות הגיע כאשר ברקוביץ' חשף את הסיפור המלא על מה שהיה מוכן להקריב למען התפקיד. כשקופמן הזכיר את התנאי להפסיק את כל פעילותו התקשורתית, ברקוביץ' אישר ללא היסוס: "הסכמתי גם. אני הסכמתי". קופמן, בהפתעה מוחלטת: "מה, הסכמת לוותר על הכול?" ברקוביץ': "בטח". קופמן: "תראה לאן הגעת. תגיד לי, אתה טומטום?" ברקוביץ': "נכון. אז אני אומר לך – היה לי מזל שלא עשיתי את זה, אבל הסכמתי לוותר על הכול". קופמן: "היית מוכן לוותר על כל זה?" ברקוביץ': "כן. תמורת חוזה לארבע שנים – כן. אומר לך אמיתי: הסכמתי. תראה כמה רציתי את זה. אבל בגלל הקנוניה…"

עוד ב-

אייל ברקוביץ' יסתבך בגלל מייה שם: ''אין עונש לתלונת שווא?''

לכתבה המלאה

בסיום השיחה הרגישה, ברקוביץ' חשף את תגובת משפחתו להחלטה הדרמטית: "אבא שלי רצה להרוג אותי. הוא אמר לי: 'אתה מוותר על כל מה שאתה עושה והקריירה – בשביל שיפטרו אותך?' אמרתי לו: 'כן'". קופמן סיכם בנימה מפתיעה של דאגה כנה: "טוב שזה קרה לך, תאמין לי. אתה לא נורמלי". ברקוביץ', עדיין משוכנע בעמדתו, חזר על טענתו: "אבל בגלל הקנוניה". קופמן, צוחק: "הקנוניה?" ברקוביץ': "הקנוניה". קופמן: "כן, הקנוניה".