במסגרת הסרט "סיפור דרך" ועל רקע חג הסיגד הדוגמנית טהוניה רובל מספרת על המסע המדהים שעברה משפחתה על מנת לצלוח את המדבריות באפריקה ולהגיע לישראל. בראיון לנסלי ברדה ב'חדשות הבוקר' בקשת 12 היא מספרת מקצת הסיפור.

רובל סיפרה תחילה: "אני מתלווה לאחותי ששרדה את המסע. אנחנו 13 ילדים, יש לי שתי אחיות שאחת שרדה ואחת לא. זו שלא שרדה יצאה עם בעלה, הם הלכו את כל 5,000 הק"מ לסודן ומשם הגיעו הכוחות הישראליים לחלץ אותם ולהביא אותם לארץ. היא לא שרדה".

עוד היא סיפרה לברדה: "הפעם אני מספרת את סיפור הגבורה של אחותי ששרדה, הגיעה לארץ והקימה משפחה. היא התחתנה באתיופיה, ושם את עוברת לגור עם משפחת בעלך והוא מחליט. זה לא משנה כמה את צעירה, לא שואלים. שאחותי הבכורה ז"ל יצאה לדרך, היא לא עדכנה את אבא שלי. מהסיפורים שמספרים בבית אומרים שאבא שלי עשה חצי דרך כדי למצוא אותה ולא הצליח. אחותי הייתה הרה, הילד לא שרד וגם היא לא בסוף. היא סיימה את חייה במחנה הפליטים בסודן, היא קיפחה את החיים שלה אבל אני חושבת על האומץ שהיה לה לעשות את זה בגיל מאוד צעיר"

היא גם חשפה נתון מטלטל במיוחד: "יש 4,500 משפחות שעלו, 10,000 איש עשו את המסע ולא כולם שרדו. אבל יש מי ששרד ומספר את הסיפורים כדי שנוכל לספר לילדים שלנו. הסיפור עדיין מטלטל כי אני לא קולטת, אני עליתי במבצע 'שלמה' שהיה הרבה יותר פשוט, היו מטוסים ולא היינו צריכים לעשות את המסע המטלטל הזה. לי זה קל יותר, אבל כל הזמן אני חושבת כמה פעמים תפסתי את הראש ואמרתי לאחותי 'איזה אומץ, איך יכולת לעשות את זה?'".

עוד ב-

טהוניה רובל עולה למתקפה: "הבעיה היא אצלם, נכות קשה בשכל"

לכתבה המלאה

היא פסקה את המסקנה שלה מהסיפור: "הכמיהה להגיע למדינת היהודים, מקום שהם שייכים אליו. דיקטטוריה שלטה באתיופיה, הם הבינו שהם לא שייכים. כשהוקמה המדינה הם רצו רק להגיע ל'ירוסלם', לא עניין אותם מה הם משאירים מאחור ולאן הם יגיעו. זה לא פשוט, התרבות שונה לגמרי וצריך להתאקלם בתרבות הזו. "לא סתם אני נמצאת בעולם הזה, כל בן או בת עדה שנמצאים בתקשורת מנסים להראות את הדברים שלנו, לספר את הסיפורים. מאז שאני מספרת את הסיפורים האלה, בני נוער מדברים ושואלים שאלות".