סוף השבוע הקרוב מביא איתו למסכי הקולנוע שני סרטים הוליוודיים שונים לחלוטין באווירה, בז'אנר ובהיקף ההפקה שלהם. מצד אחד, קומדיה רומנטית קצבית ומטורללת שלוקחת קונספט קיצוני והופכת אותו למירוץ נגד השעון, מצד שני, מותחן אקשן ומדע בדיוני עתיר תקציב שמציג מאבק הישרדות משפחתי בתוך עולם מנותק ומסתורי.

הסרט "לגמור את הלילה" (One Night Only), בבימויו של ויל גלאק ("רק לא אתה"), לוקח את הרעיון המוכר של סרטי "הטיהור" ומעביר אותו לעולם הקומדיה הרומנטית. בעלילת הסרט, ממשלה שמרנית אוסרת על זוגות שאינם נשואים לקיים יחסי מין, למעט לילה אחד יחיד בשנה שבו הכל מותר. העלילה עוקבת אחר אלי (מוניקה ברברו, "טופ גאן: מאווריק") ואוון (קאלום טרנר, "חיות הפלא"), שני צעירים שיותר משהם מחפשים פורקן, מוצאים את עצמם בשרשרת טעויות ומכשולים שמסבכים אותם בדרך לאהבה. ההפקה נשענת על תקציב זהיר של מיליונים בודדים עד עשרות בודדות של מיליונים, בדומה למודל ההצלחה המוכח של גלאק מסרטיו הקודמים.

מן העבר השני ניצב "סוף רחוב האלון" (The End of Oak Street), מותחן אקשן רחב יריעה המופק על ידי חברת Bad Robot של ג'יי. ג'יי. אברהמס ומופץ על ידי אולפני וורנר בראס (Warner Bros. Pictures). הסרט, שזכה לתקציב הפקה מרשים המוערך ב-80 עד 85 מיליון דולר, מציג אירוע קוסמי בלתי מוסבר שעוקר רחוב פרברי שליו ומעביר אותו לסביבה זרה ומאיימת. במרכז הסיפור עומדים אן האתווי ואיאן מגרגור, המגלמים את בני משפחת פלאט, הנאלצים להילחם על חייהם ולשמור על אגרסיביות ואחדות משפחתית מול הבלתי נודע.

עוד ב-

אחרי ההצלחה בכאן 11: הסרט הישראלי ממשיך לכבוש את העולם

לכתבה המלאה

ההשוואה בין שני הסרטים מציגה ניגוד ניכר בתפיסה ההוליוודית, "לגמור את הלילה" משקיע בעיקר בדיאלוגים שנונים, כימיה בין השחקנים הראשיים וסיטואציות קומיות מוקצנות בתקציב נמוך וסיכון פיננסי מחושב. לעומתו, "סוף רחוב האלון" מתבסס על אפקטים ויזואליים מורכבים, שמות גדולים בשורה הראשונה של תעשיית הקולנוע ואווירת מתח עמוסה, תוך שהיא פונה לחובבי המדע הבדיוני והאקשן ההוליוודי המושקע.