שיווק ופרסום

השיווק של 2027: מ-AI שמייצר יותר, ל-AI שיודע מה באמת עובד

הצפת התוכן והקלות שביצירת קמפיינים מעבירות את היתרון מהיכולת לייצר תוכן ליכולת להוכיח אימפקט עסקי • מומחי שיווק וטכנולוגיה מסבירים איך עוברים מ-SEO ל-GEO, למה ה-Look & Feel האנושי הופך ליקר יותר, וכיצד סוכני AI ישנו את שורת הרווח

מערכת ice | 11/9/2026 14:01 עקבו אחרינו בגוגל

מעולם לא היה קל, מהיר וזול כל כך לייצר קמפיין, סרטון, תמונה או אלפי גרסאות של אותו מסר. אבל דווקא כשה-AI מאפשר כמעט לכל מותג לייצר יותר תוכן, להגיע ליותר קהלים ולנתח יותר מידע, היתרון התחרותי כבר לא נמצא בעצם השימוש בטכנולוגיה.

השאלה שמעסיקה עכשיו את עולם השיווק היא הרבה יותר קשה: בתוך הצפת התוכן, הכלים והדאטה - איך יודעים מה באמת עובד, מה גורם לצרכן לבחור דווקא במותג אחד, ואיך מתרגמים את כל היכולות החדשות לתוצאה עסקית?

בשיחה עם מנהלי שיווק, יזמים ואנשי טכנולוגיה הפועלים בחזית השיווק, האי-קומרס, הפרסום וה-AI, עולה תמונה של שוק שנמצא בנקודת מפנה: החיפוש עובר מגוגל למנועי AI, הקריאייטיב הופך לזירת ניסויים כמעט אינסופית, מותגים נדרשים ללמוד לדבר גם עם המכונה שמתווכת בינם לבין הצרכן והבידול האנושי דווקא הופך יקר יותר. אם 2026 הייתה שנת האימוץ המואץ, 2027 צפויה להיות השנה שבה השוק יתחיל להפריד בין מי שפשוט משתמש ב-AI לבין מי שבאמת יודע לייצר באמצעותה יתרון.

דורון אהרונוסון

צילום ניב קנטור

דורון אהרנסון, סמנכ"ל שיווק ואסטרטגיה בחברת Sela, ספקית שירותי ענן ו-AI לחברות וסטארטאפים, מצביע על הרחבת המותג של פנגו כאחד המהלכים השיווקיים הבולטים של השנה. מאפליקציית חנייה הפכה פנגו לפלטפורמת מוביליטי רחבה יותר, תוך שמירה על הנוחות והפשטות המזוהות עם המותג. לדבריו, "היכולת של מותג חזק להמציא את עצמו מחדש, להתרחב לעולמות תוכן חדשים ולשמור על הנוחות והפשטות היא שיעור מצוין בשיווק אסטרטגי".

במקביל, אחד השינויים העמוקים ביותר התרחש דווקא באופן שבו צרכנים מגיעים אל המותגים. תומר לוינסקי, מייסד שותף ומנכ"ל חברת השיווק הדיגיטלי לאוס מדיה, מגדיר את המהלך הבולט של השנה כמעבר מ-SEO ל-GEO, כלומר מהמאבק על המקום הראשון בגוגל למאבק על הנוכחות בתוך התשובות שמנסחים מנועי הבינה המלאכותית. לדבריו, "כבר לא מספיק לגרום לאדם למצוא את האתר שלך.

תומר לוינסקי

צילום: גיל נחושתן

המטרה החדשה היא להפוך למקור שמנועי AI מוצאים, מבינים ולעיתים מצטטים כשהם מנסחים תשובה". אחת הדוגמאות שהוא מצביע עליהן היא "מכון הנובר", אתר אמריקאי שנראה ומתפקד כמכון מחקר ומפרסם מחקרים וניתוחי נתונים בנושאים כמו ישראל, עזה, צה"ל ואנטישמיות. מבחינתו, הסיפור ממחיש מעבר רחב יותר מכלכלה של דירוגים בגוגל ל"כלכלה של תשובות", שבה חברות, מותגים ואף מדינות ירצו להשפיע על האופן שבו מערכות AI מבינות ומציגות אותם.

לצד השינוי הטכנולוגי, 2026 המחישה שגם לקריאייטיב עצמו יש עדיין כוח משמעותי. מיכאל ענו, מייסד ומנכ"ל ReachPlayers, פלטפורמת פרסום וחוויות מותג בעולמות הגיימינג, מצביע על התחזקותה של תעשיית הפרסום והשיווק הישראלית בזירה הבינלאומית. כדוגמה הוא מביא קמפיין של L'Oréal ישראל עבור CeraVe, שהתפיסה הקריאטיבית שפותחה בו אומצה, לדבריו, על ידי מחלקות השיווק של החברה בשש מדינות נוספות, שביצעו לו התאמות מקומיות.

מיכאל ענו

צילום: יח"צ

המהפכה מתרחשת במקביל גם בצד של הצרכן. טל ניאגו יסעור, מייסדת ומנכ"לית eHouse, פלטפורמה להאצת וניהול אי-קומרס לעסקים, מצביעה על המעבר מחיפוש בגוגל לקבלת תשובות והמלצות ישירות מכלי AI. צרכנים כבר אינם מסתפקים ברשימת קישורים, אלא מבקשים מה-AI להבין את הצורך שלהם, להשוות בין אפשרויות ולהמליץ להם על המוצר המתאים. עבור מותגים ועסקי אי-קומרס מדובר בשינוי שיווקי עמוק.

הנראות שלהם תלויה לא רק בקידום בגוגל או ברשתות החברתיות, אלא גם באופן שבו מערכות AI מצליחות למצוא, להבין ולהציג את המוצרים שלהם. "השנה האחרונה סימנה את תחילתו של מעבר משיווק שמנסה לתפוס את תשומת הלב של הצרכן, לשיווק שצריך להיות ברור, מדויק ונגיש גם למכונה שמתווכת בינו לבין המותג", אומרת ניאגו יסעור.

טל ניאגו יסעור

צילום: אור קפלן

השינוי אינו מסתכם בכלים חדשים או בערוצי הפצה חדשים, כך לדבריה של הילית פישמן, VP & CMO בחברת AudioCodes, המתמחה בפתרונות Voice AI מתקדמים לארגונים, שסבורה כי המהלך המשמעותי של 2026 הוא המעבר משימוש ב-AI ככלי עזר לשיפור המהירות, לבנייה מחדש של הדרך שבה מנוע השיווק כולו פועל. אחרי שנים של הצפת כלי AI ליצירת תוכן, מחקר, פרסונליזציה ואוטומציה, השאלה המרכזית כבר אינה כמה תוכן ניתן לייצר או כמה שעות עבודה נחסכו, אלא האם היכולות הללו מייצרות ערך עסקי מדיד.

לדבריה, ה-Agentic Marketing מסמן את השלב הבא: מעבר מאוסף כלים מבודדים למערכות שבהן סוכני AI פועלים לאורך תהליך שיווקי שלם, מנתחים דאטה, מזהים הזדמנויות, מבצעים פעולות, מודדים תוצאות ומובילים אופטימיזציה מתמשכת תחת פיקוח אנושי.

אביעד עילם

צילום: נוי ערקובי

אביעד עילם VP Growth חברת-Fearless Group, קבוצת אי-קומרס וטכנולוגיה ישראלית המתמחה בבניית מותגי DTC לשוק האמריקאי, מזהה שינוי דומה בעולם הקריאייטיב: "כלי AI ועריכה המבוססים עליו מתפתחים במהירות והתוצרים שלהם הופכים איכותיים ומציאותיים יותר.

הזמן והעלות הנדרשים ליצירת קריאייטיב יורדים דרמטית, והיתרון התחרותי עובר בהדרגה מהיכולת להפיק קריאייטיב ליכולת להתנסות, ללמוד ולהשתפר מהר יותר מהמתחרים". השינוי כבר מורגש בפלטפורמות כמו Meta ו-YouTube ומתחיל להשפיע גם על הטלוויזיה.

במקום לרכז את כל המשאבים במספר מצומצם של הפקות גדולות, מותגים יכולים לבחון מגוון רחב יותר של מסרים, קונספטים וקריאייטיבים, להבין מה עובד ורק אז להשקיע בו. "המנצחים לא יהיו בהכרח מי שמייצרים את הקריאייטיב הכי מושקע, אלא מי שבונים מערכת שמאפשרת להם להריץ יותר ניסויים איכותיים, לזהות מהר מה עובד ולהעביר את התובנות בין Meta, YouTube, טלוויזיה ושאר הערוצים", אומר עילם.

לקראת 2027, דווקא השפע הזה עשוי להחזיר לקדמת הבמה את שאלת הבידול. אהרנסון מעריך כי חברות יידרשו לחזור לקריאייטיב עמוק ולזהות מותגית מובהקת. ככל שיותר מערכי שיווק מסתמכים באופן נרחב על AI, לדבריו, השוק מוצף בתוכן גנרי שנראה ונשמע דומה. "AI הוא כלי אדיר, אבל הוא לא תחליף לחשיבה יצירתית ולזהות מותגית". לכן החברות שירצו להתבלט יצטרכו להגדיר קול ו-Look & Feel ייחודיים ולהשתמש בטכנולוגיה כדי להעצים את הטאץ' האנושי ולא להחליף אותו.

הצורך בבידול בולט במיוחד בזירות שבהן הצרכן אינו מחפש פרסומת מלכתחילה. ענו מעריך כי בשנה הקרובה יעמיק המעבר מפרסום שקוטע את חוויית המשתמש לחוויות מותג שהופכות לחלק ממנה. עבור דור ה-Z ודור האלפא, עולמות הגיימינג כבר הפכו למרחב תרבותי וחברתי מרכזי, ולכן גם המפרסמים מפנים אליהם יותר משאבים.

השלב הבא, לדבריו, יהיה מעבר מבאנרים ופופ-אפים ל-In-Game Integration - תוכן מותגי שמוטמע בתוך המשחק עצמו. "מותגים שישכילו לא להפריע לחוויית המשחק, אלא להעשיר אותה ולהפוך לחלק מרגעי השיא והתרבות של הגיימרים, יזכו בנאמנות יוצאת דופן".

המעבר מחיפוש מסורתי לתשובות של AI צפוי אף הוא להתקדם שלב נוסף. לוינסקי מעריך כי מנועי הבינה המלאכותית יהפכו בהדרגה גם לזירת פרסום של ממש. כיום מותגים כבר משקיעים ב-GEO כדי להופיע באופן אורגני בתשובות של ChatGPT, Gemini ומנועים נוספים, אך לדבריו, השלב הבא יהיה כניסה משמעותית של פרסום ממומן לתוך חוויית ה-AI.

הילית פישמן

צילום: עדי אורני

"ככל שיותר חיפושים והחלטות צרכניות עוברים ממנועי החיפוש המסורתיים לשיחה עם AI, גם תקציבי הפרסום צפויים לנוע בעקבות המשתמשים. מפרסמים ירצו לא רק להיות מקור שהמערכת מצטטת או ממליצה עליו, אלא גם לקנות נוכחות ברגע שבו המשתמש מבקש המלצה, משווה בין מוצרים או נמצא לפני החלטת רכישה". להערכתו, תיווצר זירה שמשלבת GEO אורגני לצד פרסום ממומן במנועי AI, בדומה להתפתחות שעבר החיפוש בגוגל.

גם מאחורי הקלעים של עולם הפרסום צפוי שינוי משמעותי. ככל שמותגים מייצרים יותר תמונות, סרטונים וגרסאות של מודעות, האתגר כבר אינו רק לייצר עוד תוכן, אלא להבין מה מתוך הכמות הזאת באמת עובד ולמה. אברט מעריך כי מערכות AI יוכלו לנתח את הקריאייטיב עצמו, לזהות מוצרים, טאלנטים, מסרים, פורמטים ומאפיינים ויזואליים ולחבר אותם לנתוני ביצועים ומכירות.

כך מותגים יוכלו לדעת לא רק איזו מודעה הצליחה, אלא גם אילו מרכיבים בתוכה תרמו להצלחה ולהשתמש בתובנות הללו ביצירת הקמפיין הבא. ב-Fearless Group מפתחים בכיוון הזה את Fearless Vault - מערכת שנבנתה כדי לנתח ולנהל באמצעות AI אלפי נכסי קריאייטיב ובהמשך לחבר אותם ישירות לנתוני המכירות והביצועים של הקבוצה.

עבור עסקי האי-קומרס, המשמעות עשויה להיות שינוי נוסף במסע הרכישה. ככל שה-AI הופך מגורם שמספק מידע לגורם שמשווה וממליץ, המותגים נדרשים לחשוב גם על האופן שבו המידע על המוצרים שלהם בנוי, מוצג ומובן למערכות הללו. הנוכחות בתוך התשובה עצמה עשויה להפוך חשובה לא פחות מהמיקום בתוצאות החיפוש. אבל הטכנולוגיה תצטרך לעמוד בסופו של דבר גם במבחן פיננסי.

עוד ב-

פודקאסט יח"צ גורר יח"צ: על יחסי ציבור, שיווק, עסקים ומה שביניהם

לכתבה המלאה

פישמן מעריכה כי 2027 תהיה השנה שבה ארגונים יעברו מ-AI שמייצר מהירות ל-AI שמייצר אימפקט פיננסי מדיד. נתוני State of AI של מקנזי ממחישים לדבריה את הפער: 80% מהמשיבים מדווחים כי AI שיפר את הפרודוקטיביות שלהם, אך רק 37% מהארגונים מדווחים על תרומה חיובית לשורת הרווח. הפער הזה צפוי לעמוד במרכז 2027: פחות התלהבות מעצם השימוש ב-AI ויותר דרישה להוכיח שהוא מייצר תוצאה עסקית אמיתית.