כסף וצרכנות

קרב המאה של דואר ישראל ודפוס בארי: בנק ישראל מטלטל את הענף

החלטה שנראית שולית וקטנה של בנק ישראל, להעביר את ברירת המחדל לקבלת דיוור מהבנקים מפיזי לדיגיטלי, יכולה להוביל לחיסול דפוס בארי, ופגיעה קשה בדואר ישראל. בניגוד לסיכום של ועדת הכלכלה ומכתב שנשלח לנגיד - החליטו בבנק ישראל לצאת בכל זאת למהלך אותו הם רואים כצעד הכרחי עבור הלקוחות והקדמה הדיגיטלית

עקבו אחרינו בגוגל

יהודה לוינגר | 4/11/2026 18:04

בנק ישראל הוציא היום (רביעי) טיוטה להערות הציבור בנושא "שיפור שירות משלוח הודעות ללקוחות המערכת הבנקאית". מאחורי מכתב זה מסתתר קרב אימים של מערכות הפצות הדואר בישראל לפני כמעט חיסולן המוחלט בעקבות מכתב זה.

נתחיל מהסוף. ההחלטה של בנק ישראל לא מגיעה בחלל ריק. ההתקדמות הדיגיטלית ושיפור השירות הן נדבך מרכזי עבור הלקוחות. מדובר בעצם בהעברת ברירת המחדל של כל לקוח בנק מדיוור פיזי לדיוור דיגיטלי, וכל עוד הלקוח לא ישנה את ברירת המחדל - הדואר יתחיל להגיע אליו בצורה דיגיטלית.

המפקח על הבנקים, דניאל חחיאשוילי אמר היום כי "משלוח הודעות בצורה דיגיטלית הנו מענה לצורך שעלה מהשטח המותאם לאופי הפעילות הפיננסית, ותוך הבנה שהציפיות העיקריות של הלקוח מהשירות הינן קבלת מידע באופן מהיר, נוח, זמין ויעיל וכן שמירה על סודיות המידע גם בערוצים הדיגיטליים.

לצד קידום המהלך המתבקש, הפיקוח על הבנקים יעקוב מקרוב אחר אופן יישומו, באופן שיבטיח את טובת כלל הלקוחות על ידי המערכת הבנקאית, תוך ביצוע התאמות נדרשות ככל שיעלה הצורך, לרבות החרגת אוכלוסיות ייחודיות, שמירה על אפשרות הבחירה, והבטחת שירות איכותי, בטוח ונגיש לכלל הציבור".

כבר בתחילת השנה, שהחלו השמועות על המהלך של בנק ישראל, באיגוד האינטרנט בירכו על ההחלטה, אך כן הוסיפו תיקונים כדי שהמהלך יתבצע כראוי לדעתם: "אנו מברכים על יוזמת בנק ישראל והפיקוח על הבנקים לעדכן את כללי האסדרה בהתאם למציאות הטכנולוגית והחברתית העכשווית וקידום תקשורת מועילה ונגישה בין התאגיד הבנקאי הלקוח, אך מדגישים כי יש לעשות זאת בצורה מדורגת באמצעות מנגנון in-opt עבור הלקוחות ולא בכפייה או שינוי גורף של ברירת המחדל עבור כל סוגי הלקוחות, כפי שעולה מטיוטת ההוראה החדשה".

אז מה הבעיה במעבר לשירות מתקדם ודיגיטלי? מאחורי הקלעים עומד קרב המאה אולי של דואר ישראל ודפוס בארי על המשך קיום מרכזי.

נזכיר, כבר בתחילת השנה התכנסה ועדת הכלכלה בראשות ח"כ דוד ביטן לדיון על האפשרות להחלטה כזו של בנק ישראל - וזאת עוד בטרם יצאה. לאחר התנגדות חריפה של כמה חברי כנסת מהקואליציה והאופוזיציה היוצאות, כמו גם גופים חברתיים, התקיים דיון מהיר לבקשת ח"כ אורי מקלב בנושא "המעבר לדיווח דיגיטלי כפוי מהווה פגיעה בציבור והטבות לבנקים על חשבון האזרח".

בסיכום הדיון, היו"ר ביטן סיכם ואמר כי מדובר בביצה שעוד לא נולדה - לאור כך שהמפקח על הבנקים טרם הוציא הודעה כזו, אך צריך לטפל בזה. הוא ביקש מח"כ מקלב, ח"כ יסמין סאקס פרידמן וח"כ סובה לרכז את הטיפול בזה מול בנק ישראל ואיגוד הבנקים, ולהביא לוועדה מסקנות בעניין תוך כחודש. כל זה היה בחודש פברואר השנה.

יש לציין כי בוועדה הועלו טענות כמו הפגיעה באזרחים קשישים שאינם מורגלים למערכת דיגיטליות, כמו גם מיעוטים ועולים. חברת הכנסת שלי טל מירון אמרה כי "זה 250 מיליון שקל בשנה לבנקים, אבל צריך לדאוג לצרכנים, לעולים חדשים, לקשישים, אסור להקל בזה ראש אנחנו לא במקום שאפשר להפוך את ברירת המחדל".

אולם בבנק ישראל הבהירו היום כי לצד השינוי שנועד לשפר את השירות ללקוח, מהלך זה לא יחול על לקוחות בגיל 70 ומעלה, על לקוחות אשר אינם דיגיטליים ומעדיפים להמשיך לקבל את ההודעות באמצעות הדואר ועל לקוחות שנמצא כי אינם מתעדכנים בדיגיטל לאורך זמן.

לאחר כחודש הגיעו חברי ועדת המשנה את המלצותיהם ליו"ר ועדת הכלכלה דוד ביטן בבקשה לעצור את ההחלטה של בנק ישראל לאור הגופים הציבוריים שייפגעו מהמלך. ביטן שלח את ההמלצות במכתב לנגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון בחודש יולי האחרון:

"לאחר שעיינתי במסקנות הצוות וקיימתי מספר התייעצויות בנושא, ובהמשך לעמדה הברורה שנשמעה בדיון מקיר לקיר על ידי חברי הכנסת, הגעתי לכלל דעה כי בעת הנוכחית אין מקום לשינוי במתכונת שהוצגה על ידי בנק ישראל...כיוון שבנק ישראל הביא לידיעתי ולידיעת חברי הוועדה, ועל כך הערכתי, כי אין בכוונתו לפעול בלא גיבוש הסכמות עימנו, חשוב היה לי להביא לידיעתך את עמדתי ועמדת חברי הוועדה".

מאז - הארץ שקטה במשך 3 חודשים.

עד הבוקר. אז פרסם בנק ישראל "משום מקום" את הטיוטה להערות הציבור. בנק ישראל הינו ישות עצמאית שאינה כפופה לכנסת או לממשלה, אולם אף אחד לא ציפה שדווקא בימי המעבר בין הכנסת הנוכחית לבאה, וכנגד מכתב נחרץ של יו"ר ועדת הכלכלה, שההחלטה תצא בכל זאת בפתאומיות.

המכתב אכן תפס את דואר ישראל ודפוס בארי בתדהמה. כבר בתחילת שנה התכוננות הדואר ודפוס בארי לקרב ושכרו יועצי תקשורת לשם קמפיין נרחב נגד ההחלטה הזו. אולם, כאמור, לאחר החלטת ועדת הכלכלה, הם לא ציפו להתקדמות של בנק ישראל מבלי דיון מחודש. ישנן עדיין הסכמות הדדיות בין הכנסת לבנק ישראל לרוב.

ההחלטה של בנק ישראל היא בבשורה של ממש עבור הבנקים שתייתר הדפסות רבות ועלויות רבות עד בית הלקוח ואף לייעל את הצגת הנתונים באופן הדיגיטלי - וזאת דווקא לטובת הלקוח.

עבור חברות הפצות הדואר, כמו מסר ודואר ישראל כמו גם לבתי הדפוס, במיוחד דפוס בארי המחזיק במסר - מדובר בפגיעה ממשית. עבור דפוס בארי מדובר כמעט בחיסולו המוחלט, כאשר הבנקים הינם הלקוח המרכזי והעיקרי שלו, וייתור של כלל הדואר הפיזי שנשלח על ידי הבנקים ובהמשך של חברות האשראי, יוביל לקריסה.

על פי ההערכות מדובר ב-70% מהדואר העסקי של החברות שמשתמשות בדואר ישראל ומסר. עבור חבורת הפצות הדואר מדובר בירידה חדה שתוביל בהכרח גם לפיטורים של דוורים רבים שלא יהיה באפשר להחזיקם עם שקים ריקים. יש לציין שמעבר לבארי ישנם עוד בתי דפוס גדולים בישראל שיחטפו מכה קשה בעקבות כך.

עבור דואר ישראל מדובר בפגיעה - אך לא בקריסה לאור נדבכים רבים אחרים של הדואר כמו חבילות וכדומה. על פי ח"כ שלום דנינו בדיון הנ"ל מדובר בהפסד של 100 מיליון שקל לדואר. מנהל הרגולציה של דואר ישראל, זיו ברק, אמר כי גם כיום הדואר בירידה של 5-7 אחוז כל שנה, והוראה כזו תהרוג 50% מהמכתבים שעוד נותרו. מנכ"ל דפוס בארי, בן סוכמן, ציין כי "ההוראה הזו עלולה לגרום לפגיעה קשה בדפוס בארי ובקיבוץ".

הטענות של דואר ישראל ודפוס בארי הינן שלוש עיקריות: א' ראשית הבנקים מנסים במשך שנים להעביר את הלקוחות שלהם לדיוור דיגיטלי כדי לחסוך עלויות הדפסה. הן אמנם הצליחו במשך השנים להעביר אחוז לא מבוטל - אך בסופו של דבר, כעובדה, לקוחות רבים לא נענו לבקשה להעביר נושא כה רגיש כמו חשבון הבנק שלהם לדיגיטל.

בדואר ישראל ובדפוס בארי מעלים את הטיימינג: הציבור הישראלי נחשף להמון הודעות פישינג, מתקפות סייבר, הודעות עוקץ שנשלחות על חובות וקישורי לינקים מזוייפים. דווקא בחשבון הבנק - הציבור הישראלי לא יהיה מוכן לבלבול שכזה. אם לחוב לכביש 6 או לדואר ישראל הם לא לוחצים על הקישור ונזהרים, אז לחשבון בנק?

ב' מדובר בשרשרת שתפיל גופים ציבוריים רבים: אם הדואר הפיזי יפסיק להגיע מהבנקים - הגוף הרגיש ביותר, אזי גופים רבים אחרים שלא 'העזו' עד כה לדרוש זאת, יעברו גם הם לדיוור דיגיטלי, ומשכך גופים רבים של הפצות דואר ודפוסים ייסגרו כליל.

ג' יש בכך טעם לפגם. דווקא לאחר שהדואר הופרט ונרכש על ידי בעלים פרטיים מהמדינה - בא גוף אחר שך המדינה ומרוקן אותו כמעט לגמרי. אם דואר ישראל היה עדיין בראשות המדינה - בנק ישראל היה פועל באותו מצב? הרי שנים ארוכות לא עשה כן.

בדואר ישראל ובדפוס בארי לא יתכוונו לוותר בקלות. גם אם מדובר בתזוזה של נקודה אחת של ברירת מחדל: מדיוור פיזי לדיוור דיגיטלי. יש לציין כי בבנק ישראל רק הוציאו פרסום טיוטה להערות הציבור ואין מדובר עדיין בהחלטה סופית.