תקשורת ומדיה
לוסי אהריש חזרה לשדר אחרי העימות עם אייל ברקוביץ': "לא אשתוק"
אחרי היעדרות ממושכת מהמסך בעקבות עימות צעקות קולני במסדרונות רשת 13 מול אייל ברקוביץ', מגישת "שיחת היום" לוסי אהריש חזרה לאולפן ופתחה במונולוג חריף, אישי ונוקב: "לא אכנע לגזענות ולא אשתוק"
דרמה גדולה על המסך של רשת 13: ימים ספורים לאחר שהושעתה למעשה משידור בעקבות פיצוץ חריג וטונים צורמים במסדרונות חברת החדשות, לוסי אהריש חזרה הערב (רביעי) להגיש את תוכניתה "שיחת היום".
אהריש בחרה שלא לעבור לסדר היום על היעדרותה המאולצת, ופתחה את השידור במונולוג ממושך, חסר פשרות וטעון רגשית, שבו התייחסה לקריירה העיתונאית שלה, לחברה הישראלית, ולרמיזות הברורות אודות הסערה מאחורי הקלעים.
ברקע הדברים עומד עימות חריף וקולני במיוחד שהתרחש במסדרונות הערוץ בינה לבין מגיש הטלוויזיה אייל ברקוביץ'. השניים נקלעו לחילופי דברים קשים שכללו צעקות ואובדן עשתונות מול עובדי המערכת, תקרית שגרמה להנהלת רשת 13 להוריד את המגישה מהאוויר למשך מספר ימים לצורך הרגעת הרוחות.
כבר בשניות הראשונות לשידור, פנתה אהריש ישירות לקהל: "מסא אל-ח'יר. אנחנו בשיחת היום עד השעה שש. קודם כל, לפני הכל, אני רוצה לפתוח בהתנצלות. סליחה. סליחה צופי רשת 13 ושיחת היום בפרט, שלא הייתי על המסך שלכם כבר כמה ימים. אבל ישנם אירועים שמצריכים לפעמים שנייה לקחת צעד אחורה כדי לראות את התמונה ביתר בהירות. ועכשיו אחרי שהתנצלתי, תרשו לי כמה מילים".
אהריש חזרה אל תחילת דרכה המקצועית: "בפברואר הקרוב אני אציין 20 שנה לכניסתי לאולם התקשורת. 20 שנים זה חתיכת פרק זמן שצריך רגע לעצור עליו. סיפרתי פעם שאני בכלל לא רציתי להיות עיתונאית. החלום שלי היה בכלל להיות שחקנית, אבל אבא שלי לא ממש הסכים, והודיע לי: קודם לכי תלמדי משהו שתרוויחי ממנו את לחמך ואחר כך תעשי את מה שאת רוצה עם כל התחביבים שלך.
העניין, שלא היה אז מי שיספר לו שלוקח זמן בעיתונות עד שאתה מתחיל באמת לראות כסף אם בכלל. אבל פרנסה יש ברוך השם, והיא טובה, ואין תלונות. ואני, אני בחרתי להיות עיתונאית. לא בגלל הכסף הגדול, לא בגלל התהילה או הפרסום ה... לא תמיד טוב שבאים עם המקצוע הזה. אלא בחרתי להיות עיתונאית כי מאז שהייתי קטנה, ידעתי שיש לי סיפור אחר לספר".
המגישה המשיכה ונזכרה בילדותה: "הפעם הראשונה שאני זוכרת שהמחשבה הזאת עלתה לי בראש הייתה כשהייתי ילדה וצפיתי במעגל של דן שילון. המעגל שהביא לתוכו אנשים שונים ומגוונים מהחברה שסיפרו את הסיפור שלהם. שהביא את הישראליות לתוך אולפן אחד. ובעודי צופה בדן שילון האגדי מראיין אותם, אמרתי לעצמי: יום אחד אני אשב במעגל הזה, ואני אספר את הסיפור שלי. וזה קרה. בבית הזה, על המסך הזה, בערוץ הזה. שהיה במתכונת קצת אחרת".
היא ציטטה דברים שאמרה בעבר: "'חברה שלא שלמה עם עצמה, וחברה שרבה עם עצמה, וחברה שב-2013 עדיין מנהלת דיון על אשכנזים ומזרחים. עדיין יש הבדל בין אתיופי לבין רוסי... לבין כל שחור ולבן. חברה שלא חיה בשלום עם עצמה, לא יכולה לחיות בשלום עם השכנים שלה, על אחת כמה וכמה לא יכולה לחיות בשלום עם האנשים שחיים איתה'. כן, כן. גם אי שם ב-2013 אמרתי את הדברים האלה. הדברים שאולי הביאו אותי להבין את הבמה החשובה שניתנה לי, כמה חודשים אחר כך כשנבחרתי להנחות את שיחת היום".
אהריש המשיכה: "התוכנית הזאת שאתם צופים בה כרגע עברה שלל גלגולים בערוץ הזה ממש. בבית הזה ברשת. מתוכנית בוקר שהביאה שלל פאנליסטים מכלל הקשת הפוליטית, לתוכנית אירוח בצהריים, לתוכנית ב-5 בערב. בכל הגלגולים האלה התוכנית הזאת אף פעם לא איבדה את ה-DNA שלה. וה-DNA שלה תמיד היה להאיר לנו את המציאות שלפעמים מאוד חשוכה ולא נעימה למשמע אוזניים או למראה עיניים".
עוד סיפרה כי "ה-DNA שלה היה לי מאוד ברור. שאם ניתנה לאישה ערביה, ישראלית, מוסלמית במדינת ישראל הבמה להגיד את מה שיש לה בטלוויזיה כעיתונאית מן המניין, במיוחד אם המניין הוא רק יהודי, אני לוקחת את ההזדמנות הזאת בשתי ידיים ולא מוותרת עליה כי יש לי סיפור לספר. לא הסיפור שלי, אלא הסיפור שלנו".
אהריש פירטה את כלל חלקי החברה שעבורם היא משמשת קול: "הסיפור שלנו. הסיפור של האנשים השקופים במדינה הזאת, שלצערי לא רואים אותם ביומיום. הסיפור של ילדים שעוברים התעללות בגנים או בריונות בבתי הספר. הסיפור של אנשים שעושים כאן טוב ולא מקבלים במה. הסיפור של הקהילה האתיופית היהודית שעושה הכל כדי להשתלב ועדיין זרקו את הדם שלה בתרומות דם ועשו לה פרופיילינג בגלל צבע העור. הסיפור של הקהילה הלהט"בית שנלחמת עד לרגע זה לשוויון זכויות מלא. הסיפור של הפוסט-טראומטיים ופגועי ההלם.
הסיפור של הנרצחים והנרצחות בשבעה באוקטובר, הסיפור של החטופים והמלחמה להחזיר אותם. הסיפור של המשפחות השכולות והזכות שלהם לדעת מה קרה ליקיריהם. הסיפור של המילואימניקים. ושל החרדים שכן קמו והשתלבו ונלחמו כתף אל כתף. הסיפור של השסע הדתי שעד לרגע זה משמש כקלף במשחק פוליטי ציני. וכן, גם ניתנה לי ההזדמנות לספר את הסיפור הערבי של האזרח והאזרחית הערבים במדינת ישראל, רחמנא ליצלן".
עוד סיפרה כי "אזרחים שווי זכויות שניתנה להם אזרחות על ידי מדינת ישראל ב-1948. ושבבחירות האחרונות יצאו להצביע בהמוניהם. ואמרו בקול ברור: אנחנו כאן. ואנחנו מצביעים על החיים שלנו. החיים. החיים המורכבים במדינה הזאת. החיים שבהם רוצחים את הילדים שלך והרוצחים מסתובבים חופשי.
החיים שבהם אנשים נרצחים באלימות והתיק נסגר מחוסר עניין לציבור. החיים שבהם לא משנה כמה הצלחת, למדת, והשקעת, יגידו לך שהשגת את זה בגלל אפליה מתקנת. החיים שבהם אתה תמיד תוטל בספק כי אתה ערבי, והערבי הוא הרי בוגד, לא משנה אם הוא מוסלמי, נוצרי, או דרוזי. למה? כי הערבי נשאר ערבי".
בשלב זה עברה אהריש להתייחס בעקיפין אך בבירור לסערה האישית האחרונה: "ולמרות שאמרתי לכם שאני כעיתונאית לא הסיפור, יש מי שכאן רוצה להפוך אותי לסיפור. ואם מתעקשים להפוך אותי לסיפור, אני לא ארכין את הראש ואשתוק. אני לא אעמוד כאן ואספר את הסיפור לא רק שלי. אני אספר את הסיפור של 20 אחוזים מהאוכלוסייה כאן.
אני אספר את הסיפור שלנו, של ישראליות מורכבת. ישראליות מורכבת של מציאות מורכבת, שהיה מאוד נוח להתעלם ממנה או לדחוק אותה הצידה במשך השנים. ומי שמתעלם מהמציאות, מי שמתעלם ממורכבות, מי שמתעלם מגזענות, מי שמתעלם מאלימות, סופה שהיא תידפק על דלתו. והאלימות והבריונות, לצערי, מידפקות על הדלתות של כולנו בימים האלה ובמקרה שלי, תרתי משמע".
היא חתמה בהתייחסות לפוליטיקה ולשליחותה: "רק שאז הגיעו תוצאות הבחירות. והתוצאות... היו לא מורכבות. התוצאות היו ברורות לחלוטין. אבל יש מי שרוצה להפוך אותן למורכבות. ללא ברורות. למדירות. וכן, גם לגזעניות. אבל 67 מנדטים אמרו בקול ברור – המורכבות ברורה לנו כשמש. עכשיו התפקיד שלכם, אלו שמתיימרים להיות מנהיגים, התפקיד שלכם הוא לפתור אותה. והתפקיד שלי? התפקיד שלי הוא לעמוד נכוחה ובראש מורם מול המציאות.
עוד ב-
לקחת את הבמה שניתנה לי, וליישם את החוזה הלא כתוב שחתמתי עליו כשהדלקתי משואה במדינת ישראל. החוזה שבסעיפיו התחייבתי לא להתייאש אל מול הרוע. לא להרים ידיים מול הייאוש. לא לשתוק אל מול אנשים שאומרים לי: 'תצעקי בכפר שלך', ולא להיכנע לגזענות. חוזה שנחתם עם התחייבות לעשות כל שביכולתי לדאוג לתפארת מדינת ישראל. וכך יהיה".
הכתבות החמות
.jpg "מטוס אל על, צילום: Shutterstock")
תגובות לכתבה(1):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
-
1.ביום שתתגברי על הצורך להכניס אצבע העין למי שנותן לך במהריקו 11/2026/04הגב לתגובה זו0 0אולי ורק אולי תתקבלי בתקשורת בשל דעותייך וההגשה שלך ובלי ההתגרות הקבועה שאת לא שולטת בה.סגור
