מבצע "שומר חומות" הסתיים, פקיד העירייה נעל את המקלט, שמאי רשות המסים סיימו להעריך את הנזקים לרכוש, והחיים חזרו למסלולם הרגיל. לא לגמרי – עם תשלום משכורת מאי רבבות שכירים עומדים לגלות שלא קיבלו שכר על ימי המבצע שבהם נעדרו מעבודתם עקב הוראות פיקוד העורף.

כאשר עובד לא הגיע בימים אלה לעבודתו, משום שנדרש לשהות סמוך למרחב מוגן או משום שמוסד הלימודים של ילדו נסגר, אין לו ביטחון שיזכה לשכר בגין היעדרות זו, משום שאין מקור שמחייב את מעסיקו במתן תשלום זה. אם המעסיק החליט בכל זאת לשלם שכר לעובדיו שנעדרו מסיבות אלה, אין לו ביטחון שיזכה לפיצוי מהמדינה על כך. ניסיון העבר מלמד שבסופו של דבר יינתן מענה כלשהו לבעיות אלה, אבל נכון לרגע זה טרם ניתן מענה.

הסיבה לחוסר המענה ולחוסר הביטחון: בכל המקרים בעבר, כגון מלחמת לבנון השנייה או מבצע צוק איתן, ניתנו פתרונות אד-הוק, לאותו אירוע ספציפי ותו לא. כך, במלחמת לבנון השנייה תוקן חוק הגנה על עובדים בשעת חירום, ונקבעה בו חובת תשלום שכר למי שנעדרו בתקופת מלחמה זו. לא נעשה תיקון דומה ביחס למבצעים שנערכו לאחר מלחמה זו. במבצע צוק איתן ניתן פתרון אחר: נחתם הסכם קיבוצי, בין ממשלת ישראל והמעסיקים לבין ההסתדרות החדשה, בדבר תשלום שכר לעובדים שנעדרו, ולהסכם זה הוצא, בנובמבר 2014, כארבעה חודשים לאחר תחילת המבצע, צו הרחבה שהחיל אותו על כל המשק. בשני המקרים הללו ניתנה למעסיקים אפשרות, בהתאם לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, לתבוע מרשות המסים פיצוי על תשלום השכר. גם פיצוי זה נקבע בתקנות אד-הוק, לכל מבצע בנפרד.

מה יקרה במשכורת מאי למי שנעדר מעבודתו עקב מבצע "שומר החומות"? מי שמעסיקו נדיב יקבל את משכורתו הרגילה, כאילו לא נעדר, והמעסיק ימתין בסבלנות להסדרת הפיצוי מהמדינה. מי שמעסיקו פחות נדיב, או שכיסי מעסיקו פחות עמוקים, יצטרך להמתין, אולי חודשים אחדים, עד להסדרת התשלום.

מניסיון שלושים השנים האחרונות, מאז מלחמת המפרץ, נראה שנגזר עלינו שמפעם לפעם תופרע שגרת החיים עקב אירוע ביטחוני. הגיע הזמן שלסוגיית תשלום השכר בגין היעדרות באירועים כאלה יינתן מענה קבוע בחקיקה, ותיפסק ההזדקקות לפתרונות אד-הוק, שמשאירים את העובדים ומעסיקיהם בחוסר ודאות, בתקופה שבה מעט ודאות נחוצה יותר מתמיד.

הכותב: דוד שי, מומחה לשכר ופעיל מרכזי ולשעבר הבירוקרט הראשי של ויקיפדיה