ח"כ טטיאנה מזרסקי ממפלגת יש עתיד שלחה מכתב לשרת הפנים איילת שקד כמחאה נגד ההנחיות החדשות לכאורה של משרד הפנים ורשות האוכלוסין וההגירה, שמועמדי עלייה נדרשים למלא טופס מיוחד הכולל הצהרה והתחייבות מצדם להעביר את מרכז חייהם לישראל מיד ולתמיד ולהתגורר בארץ דרך קבע אם תתאפשר עלייתם.

השאלון החדש של משרד הפנים בנוי בדומה לטופס 628 של המוסד לביטוח הלאומי, אשר נועד למילוי על-ידי ישראלים החוזרים מחו"ל (תושבים חוזרים) שמעוניינים לשחזר את מעמדם וזכויותיהם לביטוח רפואי בארץ. הטופס של משרד הפנים, כפי שנודע לח"כ טטיאנה מזרסקי, תורגם לשפות שונות ונשלח לקונסוליות ישראליות במדינות שונות.

 

עוד ב-

ביטוח לאומי ישלם יותר למיליוני ישראלים: מי הזכאים?

לכתבה המלאה

הטופס הנ"ל כולל שאלות על רכוש בחו"ל שנמכר, התפטרות מעבודה, האם יש כבודה שנשלחה לישראל, אם ישנן כוונות לרכוש נכסים למגורים בארץ, האם הילדים משולבים/רשומים במערכת החינוך הישראלית. יתרה מכך, הטופס כולל שאלת בירור על המצב הרפואי: האם המועמד עובר טיפולים רפואיים מתמשכים. זאת השאלה שאפילו אינה מופיעה בטפסים של המוסד לביטוח הלאומי, למרות שנושא ביטוח הבריאות מטופל במוסד זה.

טטיאנה מזרסקי כותבת במכתב: "ממתי תוצאות תחקיר שכזה הפכו להיות תנאי למתן אשרת עולה? מהי הסיבה לכך שמשרד הפנים מיישם את מדיניותו החדשה ללא ידיעתה של הכנסת? מדוע הנושא לא הובא לדיון של אף ועדת כנסת? וזאת כאשר מדובר בכוונתו של המשרד לשנות הלכה למעשה את חוק השבות. לפי חוק השבות לא קיימת דרישה לקיום כוונה להכות שורש בישראל בדרישה לעבור לארץ "מיד ולתמיד". האם פקידי משרד הפנים מתעלמים מדעתם של נבחרי הציבור, חברי הכנסת? מדוע יש להכניס שינויים באופן חסוי תוך הפרת ההליכים הציבוריים המקובלים?".

"מדינת ישראל – מדינה שקולטת עלייה. זכאות עלייה נקבעה בחוק השבות בשנת 1950 ואושרה באופן דמוקרטי בכנסת ישראל. על סמך מה בשנת 2022 הוחלט לדרוש מעולים למכור את רכושם בחו"ל? כיצד משפחה שטרם קיבלה אשרת עלייה יכולה כלל לרשום את ילדיה במוסדות חינוך בארץ? ממתי מפלים את יהודים עם בעיות בריאותיות ומסננים את מועמדי העלייה? כיצד ניתן לרכוש דירה בארץ בלי להכיר את המקום והסביבה? גם התהליך של רכישת נדל"ן לאחר התאזרחות שונה מרכישת נדל"ן על-ידי תושבים זרים. מדוע קונסול אמור לעשות תחקיר על מצבו הפיננסי של מועמד עלייה? הרי מדובר ברשות האוכלוסין וההגירה ולא ברשות המיסים".

"בעיניי, כל השאלות האלה מרחיבות באופן מופרז את סמכויות השירותים הקונסולריים, משנות את עצם טבעה של האכיפה ואת מהות חוק השבות. אדגיש שוב, בחוק השבות לא קיימות הוראות המתנות את קבלת אשרת הגירה ואזרחות בכוונה חד משמעית לעבור לישראל כאן ועכשיו. להיפך, האשרה ניתנת לכל מי שזכאי לכך, לא פחות ולא יותר. מעבר לביורוקרטיה המוגברת, מדוע חשוד כל עולה חדש מלכתחילה בכך שהוא זקוק לדרכון הישראלי לצורך נוחות בלבד. התייחסות זו של המדינה מורידה את ערך האזרחות ומשפילה את המעוניינים בה".

"אכן קיימת סטטיסטיקה שבשנים האחרונות כ-40% מעולים חדשים מקבלי האזרחות משתייכים ל"עליית הדרכונים", אולם מי אמר שהיא לא יכולה להפוך לעלייה בפועל במקרה של שינויי במצב פוליטי, חברתי או כלכלי במדינות המוצא? זו עובדה שבמקרה של משבר, הדומה לזה שמסתמן ביחסי רוסיה -אוקראינה, קיום דרכונים היה מוריד את העומס על הקונסוליות שלנו ו"נתיב".

"אולי המטרה היא למנוע מאלה העוזבים את הארץ מידית שימוש בהטבות ממשלתיות המיועדות לעולים החדשים? ניתן לפתור זאת גם בדרך אחרת: בואו נחייב את העולים החדשים להחזיר כספים במקרה של עזיבת הארץ במהלך מספר חודשים שלאחר העלייה בכפוף לכך שלא יחזרו לארץ תוך שנה מעלייתם. ניתן להסדיר את ההחזר כפעולה אוטומטית המתבצעת בחשבון הבנק במקרה של הפרת תנאים מסוימים. ישנם גם מנגנונים אחרים המונעים שימוש בלתי נאות בכספי המדינה המתקבלים על-ידי האזרחים החדשים.
יוזמת משרד הפנים, בנוסף לכל, לא מתייחסת לעובדה כי עבור רבים העלייה אינה פעולה חד-שלבית, אלא תהליך ממושך במהלכו האדם אינו מוכר את רכושו בחו"ל מיד ומבצע בהדרגה צעדים שונים הדרושים לצורך העלייה, כגון קבלת הדרכון, פתיחת חשבון בישראל ועוד".

"אני מכירה רבים שהגיעו לארץ באופן זה. אחזור ואומר כי זה רלוונטי בעיקר עבור בעלי אמצעים ונכסים – עולים עמידים. אני שואלת את משרד הפנים שאלה פשוטה: איזה נזק יגרם למדינה מכך שהאזרח החדש לא יהפוך אותה מיד למרכז חייו? ברצוני גם לשאול את הפקידים כיצד נושא הרכוש בחו"ל מתקשר בכלל לקבלת האזרחות? האם בעלי האמצעים היו תמיד מוכנים למכור את כל רכושם ונכסיהם ולהעביר את הכול לישראל? אנו חיים כיום בעולם גלובלי שבו האנשים יכולים לנהל פעילות עסקית ולהחזיק בנכסים מחוץ לגבולות המדינה. אם יורשני, אוסיף כי קשה לי לצפות מאנשי מדע והיי-טק שהם יוותרו על עבודתם באוניברסיטאות ותאגידי ענק בחו"ל לטובת משרות המוצעות לעולים חדשים שלא שולטים בשפה העברית בשכר נמוך בארץ. כיום ניתן לנהל את חיינו בשתי המדינות ללא בעיה ולעבוד מרחוק. זה טבעי לחלוטין".

"לדעתי המושג "מרכז החיים" הנו מיושן בכל הנוגע לקבלת אזרחות והפקת דרכונים. והנה השאלה העיקרית: באיזו מדינה אנו רוצים לחיות: מדינה פתוחה או חסומה ומנוהלת על ידי בירוקרטיה מסואבת? מדינה הדוחה את המעוניינים בקשר עמה או מדינה מסבירת פנים? עבורי התשובות ברורות ואני באופן אישי איני רוצה שישראל תהפוך למדינה שאינה מעודדת עלייה. לסיכום: היות וועדת העלייה והקליטה טרם התכנסה בכנסת ה-24, מבקשת להעביר את הנושא של השאלונים למועמדי עלייה לדיון של הועדה המיוחדת לפניות הציבור".