בשבועות האחרונים אנחנו עדים ללא מעט הודעות על פיטורי עובדים גם בענף הייטק אך לא פחות דרמטי מכך – במפעלים ובתעשייה היצרנית. הודעות אלו, מטבען, מעוררות אמפתיה ורגש כלפי עובדות ועובדי פסי היצור שהקדישו את חייהם למפעל ובתוך רגע חייהם משתנים ופרנסתם מוטלת בספק.

כשאנו ניצבים מול האתגר הזה - ולמול תמונת המפעל שנסגר - עלינו לשאול את עצמנו, האם ניתן היה לפעול  אחרת?  ולא פחות חשוב מכך – איך נמנע את סגירתו של המפעל הבא? אלא שהתשובות שנשמעות מכל עבר – בלהט הרגע- הן, בעיני, לא יותר ממזרזי תהליכים לסגירת מפעלים נוספים בעתיד והגדלת מעגל התסכול והקושי.

משך שנים הגישה הרווחת, גם במסדרונות הממשלה, הייתה שהדרך לחזק את התעשייה היצרנית בישראל עוברת דרך הגדלת משרות ודרישה מהתעשיינים לייצר עוד מקומות עבודה– גם אם מדובר במשרות בפריון ובשכר נמוך. כחלק מהאסטרטגיה הזאת המדינה הקצתה כספים רבים כשלנגד עיניה עמד, בעיקר,  מספר העובדים המיידי שהמפעל יעסיק באותה השנה.  

אלא שהמציאות מוכיחה שפתרונות אלו הן לא יותר מפלסטר על פצע מדמם. אנחנו מבינים היום שהתפקיד שלנו  הוא לייצר מציאות שבה פסי היצור בישראל יחזיקו בידע וביכולות היצור המתקדמות ביותר, כמו שניתן לראות במפעלים באירופה וארה"ב, ויצדיקו את עצם קיומן בשוק העולמי שהופך אגרסיבי וקשה מיום ליום.

העובדה הפשוטה לפיה פריון העבודה בישראל נמוך ב-21% מפריון העבודה הממוצע עבור משרה במדינות ה-OECD מקשה על יכולות הקיום ההתרחבות של תעשייה ישראל פורצת דרך ועל כן  עלינו להבין כי צו השעה החברתי-כלכלי מחייב יישום מדיניות חדשה.

רק מעבר ליצור טכנולוגי, חדשני ופורץ דרך יבטיח שישראל תישאר שחקנית עולמית במפת התעשייה ומפעלים ימשיכו לקום בנהריה, ירוחם ואופקים. אין דרך אחרת להבטיח במציאות של ימנו את עוצמתה של התעשייה ואף את עצם קיומה.

כשם שיצרנו סיפור סביב היותה של ישראל מדינת סייבר וסטרט-אפ ניישן, זו העת לספר סיפור חדש סביב היכולת הישראליות בניהול מידע, בינה מלאכותית ובהפקת תובנות והתייעלות דרך המערכות הטכנולוגיות בפסי היצור. כל זרועות הממשלה צריכות לעודד ולטפח את ההון האנושי המבריק בתחומים שבהם יש לנו יתרון יחסי על פני רוב מדינות העולם.  זו, ורק זו הדרך לשמור על המפעלים בחיים וממילא גם על מקור פרנסתם של העובדים בפסי היצור.

לצד הקשיים הרבים, אנו רואים בשנה האחרונה גם נקודות לאופטימיות, כך היינו עדים לגידול בהיקף מימוש ההשקעות בפועל במפעלים שלהם כתב אישור מרשות ההשקעות, מה שצפוי לתת את פירותיו בשנים הקרובות. כמו כן ראינו ביקושים גבוהים להשקעות שמכניסות חברות לתוואי המהפכה התעשייתית הרביעית, וזאת במסגרת מסלול ייצור  מתקדם להעלאת הפריון. ההשקעות המתוכננות מעידות על יזמים רבים בתעשייה הישראלית שמוכנים ליטול סיכונים מחושבים גם בסביבת ריבית עולה, וזאת על מנת לשפר את כושר התחרות ולהתאים עצמם לדרישות השוק.

החדשנות הישראלית לא נגמרת בהייטק ובסייבר – והאתגר שהתעשייה מצויה בו היום הוא גם ההזדמנות הגדולה שלה להתקדם לעולם החדש.

הכותב: שלמה אטיאס, מנהל הרשות להשקעות במשרד הכלכלה והתעשייה