כסף וצרכנות

חיסכון של אלפי שקלים בשנה: כך תשמרו על הכיס ועל איכות הסביבה

תרבות הצריכה דוחפת אותנו לרכוש עוד ועוד, אבל המחיר האמיתי לא מופיע בקבלה. לרגל יום איכות הסביבה העולמי, אלו ששת הצעדים שבכוחם לעשות שינוי גדול, לא רק לסביבה אלא גם לבריאות והכיס שלנו

הדס ילינק | 5/6/2025 18:27

מה הדבר האחרון שקניתם במתנה לעצמכם או לאדם אחר? האם הוא עדיין נמצא בשימוש? אנחנו חיים בתרבות שמנוע הצמיחה שלה הוא ייצור וצריכה של מוצרים, בגיבוי משרדי פרסום שמנסים לשכנע אותנו שזה באמת מה שאנחנו צריכים.

המשבר הסביבתי־אקלימי הוא תוצאה של תרבות צריכה שמעודדת אותנו לרכוש עוד ועוד ובתוך זמן קצר להחליף אותם במוצרים חדשים יותר ואת הישנים להשליך לפח. כשמתבוננים בתהליכים הללו, מגלים שבכל שלב בחייו של מוצר - החל מתהליך הייצור, עבור בשינוע ודרך הצריכה ועד להטמנה שלו - נפלטים גזי חממה לאטמוספירה.

גזים אלו תורמים להתחממות כדור הארץ, משפיעים על האקלים וגורמים לנזקים סביבתיים חמורים, כולל זיהום הקרקע, האוויר והמים. מדינת ישראל היא מהמדינות המובילות בעולם בייצור פסולת - כ-1.7 ק"ג לנפש ביום, הרבה מעל הממוצע במדינות ה־ OECD ואתרי ההטמנה הקיימים כבר בתפוסה מלאה.

לצד הפגיעה הסביבתית, חשוב להבין: כל פסולת שאנחנו משליכים לפח עולה לנו כסף פעמיים. פעם אחת כשקנינו את המוצר ופעם שנייה כשמממנים את פינוי הפסולת, אתרי ההטמנה והנזק שנגרם למשאבי הטבע ולבריאות הציבור.

מזון (ששליש ממנו נזרק), ביגוד, פלסטיק חד־פעמי ועוד - מהווים בזבוז של כסף פרטי וגם נטל ציבורי כבד. אם מדינת ישראל חשובה לכם, אתם רוצים שיישאר כאן טבע מגוון ופחות מזוהם ושנשאיר לילדינו מקום טוב לחיות בו תוך חיסכון של אלפי שקלים בשנה - אנחנו חייבים לשנות את הרגלי הצריכה שלנו.

הנה שישה צעדים פשוטים שבעזרתם ניתן להפחית את כמות הפסולת והזיהום:
1. תצמב"זו: צמבו"ז - צמצום בזבוז מזון. אם בזבוז מזון היה מדינה, הוא היה המדינה השלישית ברשימת המדינות המזהמות בעולם, מבחינת פליטת גזי חממה - אחרי סין וארה"ב.

אנחנו זורקים לפח שליש מהמזון שאנו רוכשים או מכינים ויחד איתו מושלכות גם כמויות של מים שהשקו את השדה, דשנים ועוד. על פי דו"ח אובדן מזון של 'לקט ישראל', משק בית זורק לפח בממוצע 700 שקלים בחודש.

מה אפשר לעשות?
ראשית, לקנות במדויק ולא למהר להתפתות למבצעים. שנית, רצוי לאחסן את המזון כך שמוצרים חדשים עם תאריך תפוגה ארוך יותר ימוקמו מאחור וכן לבשל בכמויות מותאמות ולהקפיא מזון שנשאר. יש עולם שלם של מתכונים נהדרים שניתן להכין משאריות המזון שלנו.

למתקדמים: רכשו מהירקן את הירקות שנראים פחות נוצצים, הם בריאים לא פחות ולעיתים גם זולים יותר. בנוסף, פתחו קבוצת ווטסאפ שכונתית או קהילתית לשיתוף מזון.

2 . היפרדו מכלים חד־פעמיים: הכלי הללו ממש לא חד־פעמיים, אלא יישארו כאן מאות שנים אחרינו. הם עשויים מפלסטיק ירוד, ואם הם מגיעים לחוף הים ולשטחים הפתוחים, הם מתפרקים לחלקיקי מיקרו־פלסטיק הנישאים באוויר ופוגעים בנו ובחיות הבר.

כבר היום מחקרים רבים מראים שהחלקיקים הללו נמצאים בכלי הדם, בגזע המוח ואף בשליה של עובר. האם לא הגיע הזמן להשתמש בכלים רב־פעמיים איכותיים ששומרים על הבריאות ועל הסביבה?

מה אפשר לעשות?
קחו איתכם בתיק או השאירו ברכב כוס וערכת סכו"ם רב־פעמית ותהיו גאים בכל פעם שאתם משתמשים בהם, כי אתם זורקים לפח פחות פסולת. כשאתם מזמינים טייק-אוויי -בקשו בלי סכו"ם חד־פעמי.

למתקדמים: ארגנו ערכת כלים רב־פעמית בקהילה שלכם או בחוגים חברתיים עליהם אתם נמנים, לחגיגת ימי הולדת או אירועים שונים שתוכל לשמש את כל החברים.

3. קנו פחות והכינו בבית: כשאתם מכינים את המזון שאתם אוהבים בבית, אתם נהנים יותר, מקבלים מזון איכותי ובריא - ללא חומרים משמרים ובלי אריזות שהולכות לפח. גם כאן יש חיסכון לא מבוטל של כסף.

מה אפשר לעשות?
האינטרנט מלא במתכונים קלים להכנת חמוצים וכבושים, חומוס טרי וחם, עוגות ועוגיות ביתיות, לחם טרי, לבנה עם זעתר, חליטות תה, ממרחים מעולים, סלטים ועוד המון מזון אהוב ומגוון.

למתקדמים: אם יש לכם חצר או מרפסת, גדלו חלק מהמזון בעצמכם. אפשר להתחיל מעשבי תיבול וצמחי תבלין ולהמשיך בגידול ירקות לסלט.

4. קנו יד שנייה: על פי נתוני האו"ם, תעשיית האופנה אחראית לכ־20% מהשפכים העולמיים, ל־9% מהמיקרו־פלסטיק שמגיע לים ול־8% מפליטת גזי החממה העולמית. לפי הנציבות האירופית, כ־90% מהבגדים המשומשים מגיעים למזבלות או נשרפים ורק 1% מהם מגיעים למחזור.

מה אפשר לעשות?
מאיטים רכישה של בגדים חדשים. מקפידים על סידור תקופתי של הארון ומגלים כמה שפע יש לנו כבר כעת. חושבים כמה כסף וזיהום סביבתי אפשר לחסוך אם נרכוש בגדים בחנויות יד שנייה.

למתקדמים: ארגנו יריד יד שנייה חברתי בסביבתכם, שבו כל אחד מביא פריט או פריטים שאינם בשימוש ולוקח אחד שהוא צריך. הצטרפו או פתחו בעצמכם פלטפורמה ייעודית לשיתוף והחלפות של מוצרים.

5. תתקנו: כמה פעמים העדפתם לזרוק מוצר, רהיט או בגד לפח במקום לתקן? נכון, לפעמים המחיר לא שווה את התיקון, ולפעמים אין מי שיודע לתקן. אבל האם ניסיתם? מה אפשר לעשות? החזירו את הכבוד למוצרים שרכשתם בכסף רב, והחזירו את הכבוד לתופרת, לסנדלר, לנגר, לרפד או לטכנאי, בעלי מלאכה ששימחו לתת לכם שירות.

למתקדמים: הקימו סדנת תיקונים קהילתית, שבה השכנה עם מכונת התפירה מתקנת רוכסן בבגד רגע לפני שהוא נזרק לפח, השכן עם החוש הטכני מתקן את השעון ואת הרדיו האהוב, והבחור עם הידיים הטובות משפץ רהיט ומחזיר אותו לחיים.

6. הפרידו פסולת: גם אחרי שצמב"זנו, נפרדנו מהחד־פעמי, הכנו בבית את המזון שאנחנו אוהבים, תופתעו לגלות שהפח שלנו עדיין מלא. נפח הפסולת הגדול ביותר הוא של אריזות, ומשקל הפסולת הרב ביותר הוא של שאריות המזון ופסולת אורגנית.

מה אפשר לעשות?
בעקבות חוק האריזות, בכל יישוב נמצאים מכלים להפרדה: פח כתום לאריזות, פח כחול לנייר, פח סגול לזכוכית. כל פסולת שתגיע למחזור משמעותה - פחות פסולת שמגיעה להטמנה.

למתקדמים: הכינו קומפוסט בעצמכם. בין אם יש לכם חצר פרטית ובין אם אתם גרים בבניין ומעוניינים לעשות זאת יחד עם השכנים - חיפוש פשוט בגוגל יגלה לכם המון אפשרויות כיצד אפשר להפוך פסולת לזהב. גרים בבניין? תתארגנו יחד כמה שכנים והקימו קומפוסטר קהילתי.

לסיכום, צרו לעצמכם חוויות בזכות היופי שבפשטות ובשפע שקיים ורק צריך לגלות אותו. תפעלו ממקום של אהבה לסביבה ומתוך אחריות וכבוד כלפיה. בלעדיה אין לנו כאן חיים - בלי אדמה, מאביקים, מים נקיים ואוויר לנשימה - מה החיים שלנו שווים? כעת זו המשמרת שלנו: לחיות חיים מאוזנים, לשמור על איכות חיינו ולאפשר לטבע להתקיים. זה בידיים שלנו.