כסף וצרכנות

מייסדי גוד פארם בריאיון פתוח: "מוצפים בהצעות"; זה היעד שלהם ל-2026

לקראת עשור להקמת רשת גוד פארם, אדם פרידלר ואוהד סנדלר מסכמים את שנת 2025 בראיון מיוחד. הם מתייחסים להשפעת המלחמה, לתוכניות ההתרחבות לשנת העשור וגם הכעס על קידוד מדבקות המחירים. ריאיון
ענת סימן טוב | 
אדם פרילדר, אוהד סנדלר ורמי לוי (צילום יחצ, באדיבות רמי לוי)
רגע לפני שהם מציינים עשור להקמת הרשת ששינתה את כללי המשחק בפארם, אדם פרידלר ואוהד סנדלר, המנכ"לים והבעלים של "גוד פארם" (יחד עם השותף רמי לוי), פותחים את הכל.
בראיון מקיף לסיכום שנת 2025 הם מדברים על ההשפעה הדרמטית של המלחמה, חושפים את תוכניות הענק לשנת העשור (כולל דיוטי פרי באילת ורשת אאוטלט מהפכנית), תוקפים את הרגולציה הישראלית ("מדינת המדבקות") ומסמנים את היעדים הבאים.
התאריך 19 באוגוסט 2016 חקוק היטב בזיכרונם של פרידלר וסנדלר. בעוד כחצי שנה, באוגוסט 2026, הם יציינו עשור לפעילות הרשת. השנה החולפת, 2025, הייתה שנה אינטנסיבית במיוחד עבורם שנה שהתחילה בעסקת ענק ומסתיימת בצמיחה, למרות המציאות המורכבת.
אז איך אתם מסכמים את שנת 2025?
"קודם כל, מבחינת פתיחת סניפים, הייתה שנה קצת מעל הממוצע. אנחנו כל שנה בתוכנית של פלוס-מינוס 10 סניפים, ואת השנה הזו אנחנו נסיים עם 16 סניפים חדשים. האמת היא שהבוקר דיברנו שאנחנו מתקרבים ל-10 שנים, שזה מטורף. זה עשור שמרגיש כמו שנה,  השנה הזאת גם נפתחה בעסקה משמעותית בינואר, כשמכרנו 50% לקבוצת הראל ויזל, וזה מרגיש כאילו עברה רק שנייה מאז העסקה. הזמן עובר מהר".
לצד ההצלחה העסקית, השנה החולפת עמדה בצל המלחמה והמצב הביטחוני, שהשפיעו ישירות על התנהלות הרשת ועל מצב הרוח הלאומי. פרידלר וסנדלר מתארים שנה "רגשית" ומורכבת בניהול העובדים והלקוחות.
איך המלחמה השפיעה עליכם בפועל?
"השנה הזאת הייתה שנה רגשית מאוד. היציאה מהמלחמה והסחיבה הארוכה שלה היו קשות. בסוף אתה מנהל כמויות של עובדים, רבים מהם במילואים או שיש להם קרובי משפחה שירדו למילואים, וזה שולח את כולם להתעסק באירוע הזה. כשאתה משרת עשרות אלפי לקוחות ביום, אתה רואה את מצב הרוח של הקהל. הרצון לצרוך ולהתעניין בדברים חדשים מושפע מאוד מהסביבה הביטחונית והכלכלית.
הטיפול של הרשת עבר תכנון מחדש: פתאום לספקים יש בעיות אספקה, התמהיל משתנה. ראינו גלי אגירה, בחודש אחד אנשים קונים פסטות, שימורים וחטיפים בכמויות עצומות, וחודש אחרי זה קונים פחות כי המזווה מלא. היינו צריכים להמציא את עצמנו מחדש אומר סנדלר ומוסיף,  בתקופת המלחמה מכרנו פנסים, סוללות ומטענים ניידים (Power Banks), דברים שבשוטף הם לא המסה שלנו. אבל ביציאה מהמלחמה, הרגשנו שהאנשים 'התגעגעו' לצרוך דברים רגילים. ועכשיו אנחנו מתמקדים בזה כמו בתחום הקוסמטיקה שהולך ועולה, ובמיוחד הקוסמטיקה הקוריאנית שהפכה לטרנד עולמי ותפסה תאוצה חזקה בישראל".
עם המבט קדימה ל-2026, ראשי הרשת מביעים אופטימיות זהירה, אך מזהירים מפני חוסר יציבות רגולטורית.
"אנחנו מסיימים את השנה אופטימיים, עם ציפייה לשנת העשור שלנו ולמציאות ביטחונית וכלכלית חזקה יותר," הם אומרים. "החשש העיקרי הוא מהפתעות רגולטוריות בשנת בחירות. השרירותיות שבה מתקבלות החלטות כרגע היא מדאיגה מאוד. עסקים שונאים חוסר ודאות. אם יפסיקו עם הרעיונות החדשים כל בוקר ויתנו לנו לעבוד וליצור יציבות, נוכל להמשיך לשרת את הצרכן ולצמוח".
חגיגות העשור: דיוטי פרי באילת ומהפכת האאוטלט
שנת 2026 מסתמנת כשנת המפנה של גוד פארם, עם כניסה לקטגוריות חדשות ופורמטים שלא נראו ברשת עד כה. הבשורה הגדולה ביותר מגיעה מכיוון העיר הדרומית.
מה צפוי לנו בשנת 2026, שנת העשור שלכם?
"ב-2026 אנחנו פותחים חנות קונספט חדשה באילת שתיקרא 'גוד דיוטי פרי'. זו תהיה חנות שתמכור במחירים מאוד אטרקטיביים, ממש כמו בדיוטי פרי. החנות תיפתח באזור פברואר-מרץ ותכלול קטגוריות שאנחנו לא פועלים בהן בדרך כלל, כמו אלכוהול ושוקולדים, לצד קוסמטיקה. השילוב של המחירים הנמוכים שלנו בשגרה  יחד עם הפטור ממע"מ באילת, ייצור פער מחירים עצום של עשרות אחוזים. זה הולך להיות משהו מיוחד. ממש כמו דיוטי פרי בנתב"ג, רק באילת שלנו".
במקביל להתרחבות באילת, הרשת משיקה מודל חדש של חנויות ענק ("אאוטלט") שנועדו לשבור את השוק במחירים סיטונאיים לצרכן הפרטי.
דיברתם בעבר על אאוטלט. איפה זה עומד?
"אנחנו פותחים כרגע סניף ראשון בכפר סבא, והתכנון הוא לפתוח כחמישה-שישה סניפים כאלה בפריסה ארצית צפון, דרום, חיפה, נתניה, באר שבע. מדובר בחנויות גדולות באזורי תעשייה (לא במרכזי ערים), שימכרו במארזים גדולים. זה יהיה סטייל 'קוסקו' של הפארם. מדובר גם בשטח חנות עצם יותר מהחנויות הרגילות. הכל יימכר במארזים, למשל שישיות, במחירים שלא נראו בישראל מעולם. לדוגמה, אם דאודורנט 'אקס' נמכר אצל המתחרים ב-14.90 שקלים  ואצלנו ב-10 שקלים, במארז אאוטלט המחיר ליחידה ירד ל-8 שקלים ומטה. זה מודל של הקמת רשת מאפס".
לאן הרשת שואפת להגיע מבחינת גודל?
"השנה יש לנו יעד לפתוח עוד 12-15 סניפים חדשים ולהגיע לעוד ערים וקהלים. הגבול שלנו? אני מניח שנוכל להגיע ל-200 סניפים. אנחנו רוצים להגיע לכל מקום, לכל משפחה, ולעשות טוב".
פרידלר וסנדלר לא עוצרים רק בחנויות פיזיות. הם מוצפים בהצעות עסקיות ובוחנים כניסה לתחומים משיקים, כולל עולם המימון והלוגיסטיקה.
שמענו על בחינת עסקאות חדשות. מה עומד על הפרק?
"אנחנו מוצפים בהצעות, גם מתחום האופנה וגם מגורמים שרוצים להביא מותגים בינלאומיים. רואים בנו יזמים צעירים ונמרצים עם 'סכין בין השיניים'. אנחנו בוחנים המון עסקאות, אבל ניכנס רק לדברים שאנחנו מבינים בהם או משיקים לקמעונאות, כמו לוגיסטיקה ומימון".
דוגמה לכך היא 'נימבל' (Nimble)  אליהם חתמו לאחרונה פרידלר וסנדלר עסקה עם 23%. "מדובר  עסק למימון ספקים שהקמנו. אנחנו עובדים עם כ-110 ספקים, מכירים את המצוקות שלהם ויודעים מתי הם צריכים הקדמת תשלומים. הבנו שיש לנו ידע עצום ושאנחנו יכולים לתת להם ערך, אז הפכנו את זה למערכת מסודרת. זה נשמע פיננסי, אבל זה הכי קרוב לקמעונאות שיש".
ומה לגבי נדל"ן? אתם שוקלים לקנות את הסניפים?
"זו תמיד המחשבה. הבעיה היא שבעלי נכסים מעדיפים להשכיר לנו כי אנחנו שוכר בטוח. בפרטי אנחנו קונים נדל"ן מסחרי, ואם יכולנו לקנות את כל הנכסים של גוד פארם היינו עושים את זה. אנחנו תמיד מכניסים לחוזים זכות ראשונים לרכישה".
נושא אחד שמוציא מהשניים אמוציות חזקות הוא הבירוקרטיה הישראלית, ובפרט חוק סימון המחירים, שלטענתם מייקרים את המחייה בישראל במיליארדים ללא הצדקה.
אחד הנושאים שהכי בוערים לכם הוא הרגולציה. מה הטענה שלכם כלפי משרד הכלכלה?
"משרד הכלכלה אמר בחדשות שהוא מאוד עוזר לנו, רק שבמציאות זה לא ממש המצב. אנחנו לא נפגשנו איתו, אנחנו לא מכירים את זה. הוא טוען שאנחנו מפרסמים ב'פוש' (אפליקציה), ואני בכלל לא ידעתי שאני מפרסם שם. אנחנו לא יודעים מה רוצים מאיתנו. אם משרד הכלכלה רוצה לעשות טוב, הוא יעשה מצוין אם יבטל את השטות הזאת של להדביק מדבקות מחיר על כל מוצר ומוצר. זה דבר שעולה לצרכנים מיליוני שקלים בשנה".
עד כמה זה באמת משפיע על המחיר לצרכן?
"זה דרמטי. לרשת כמו גוד פארם זה עולה בקירוב מיליון וחצי שקל בחודש. את מבינה שאם לא יהיה לנו את המיליון וחצי האלה בהוצאות, זה כסף שיתגלגל לצרכן? אנחנו ענף תחרותי. הדבר הזה הוא רעידת אדמה ברמה של להוריד מע"מ. זה סכום דמיוני שמשולם סתם. הדבר הזה לא קיים בשום מקום בעולם, אין לו אח ורע, חוץ מבישראל, ועוד מדינה. נשארנו המדינות האחרונות עם החוק הזה".
והטענה שזה מגן על הצרכן?
"זה פשוט לא נכון. הצרכנים הולכים הרבה פעמים ויש פער בין הקופה למדבקה, כי פיזית אי אפשר לעדכן הכל בזמן אמת, ואז הצרכן נפגע. בצגים דיגיטליים זה 100% אמיתי".
ומה עם הטענה שהמבוגרים לא יסתדרו?
"הקשישים בגרמניה, בארה"ב או באנגליה לא מסתדרים? רק בישראל, בוונצואלה ובפיליפינים נשאר החוק הזה. העולם עובד עם צגים דיגיטליים מדויקים. אצלנו, בגלל כוח אדם, הרבה פעמים יש פער בין המדבקה לקופה וזה דווקא פוגע בצרכן. החשש שנעלה מחירים בלחיצת כפתור הוא לא רלוונטי – אנחנו בשוק תחרותי. הצרכן לא אידיוט, הוא רואה הכל בחשבונית".
ומה לגבי רשות התחרות ומשרד האוצר? איפה הם בתמונה?
"יש לנו תחושה של שרירותיות בקבלת ההחלטות, וזה מדאיג מאוד בשנת בחירות. כל יום מישהו קם בבוקר עם רעיון חדש ומשנה את המפה. עסקים שונאים חוסר ודאות. לגבי רשות התחרות  שווה שתשאלי אותם למה קופות החולים יכולות לבחור עם מי לעבוד ועם מי לא? למה במקרה הן בוחרות לעבוד רק עם סופר-פארם ו-Be ולא איתנו? (למעט מכבי בנקודה אחת). עד שמישהו לא יתערב שם, לא יהיו בתי מרקחת אצלנו ולא תהיה תחרות אמיתית בתחום הזה".
איך זה מתבטא?
"עוד דוגמה לזה שאנחנו 'הכי חכמים'. ראינו בתערוכות בסין את 'לובובו'. בכל העולם זה נמכר במיליונים ביום. אבל בישראל מכון התקנים החליט שזה מסוכן. זה פחד אלוהים, כאילו כל התינוקות בעולם ימותו מזה ורק בישראל נינצל. בסוף, אנחנו פשוט המדינה עם הכי הרבה רגולציה מיותרת".
במעבר חד, מספרים סנדלר ופרילדר על טירוף הטיקטוק והטרנדים שבו שמכתיבים את עולם הטיפוח, הטרנד הבולט ביותר בימים אלו הוא הטיפוח הקוראיני.
אנחנו רואים טירוף סביב המוצרים הקוריאניים. זה כאן כדי להישאר?
"זה טרנד עולמי שהתפוצץ. הקוריאנים הם 'השוודים של אסיה' בטיפוח. המוצרים באיכות גבוהה מאוד ובמחירים נגישים (30-80 ש"ח). המלאים נחטפים בשבועיים. אנחנו מביאים את המותגים הכי מבוקשים, לצד שיתופי פעולה עם מועדוני צרכנות (חבר, הייטק זון) ומותגים בייבוא מקביל כמו 'באלי באדי'. מכשירי חשמל כמו אייפונים וטוסטרים? לא אצלנו. אנחנו מתמקדים בחוזקות שלנו".
ומה לגבי שיתופי פעולה ומותגים נוספים?
"אנחנו עובדים חזק עם מועדוני צרכנות (כמו חבר, הייטק זון) ומביאים מותגים בינלאומיים בייבוא מקביל. אנחנו לא מחפשים למכור אייפונים או מוצרי חשמל כמו רשתות המזון – זה גימיק שלא מתאים לנו. אנחנו מתמקדים בחוזקות שלנו: טואלטיקה, בישום וטיפוח. הבאנו את 'באלי באדי' ועוד מותגים שיראו בסניפים בשבועות הקרובים".
לסיום, פרידלר וסנדלר משרטטים את מפת ההתרחבות הקרובה. בקרוב מאוד תוכלו למצוא סניפים חדשים של גוד פארם באור עקיבא, בנימינה, באר יעקב, נתניה (יהלום), באר שבע (קרית הממשלה), תל אביב (רוטשילד) ומתחם דן. וכמובן – סניף הדגל באילת שייפתח לקראת פסח (מרץ-אפריל).
"אנחנו ממשיכים ללמוד, להתפתח ולנסות מודלים חדשים," הם מסכמים. "המטרה שלנו נשארה זהה: לעשות טוב לצרכן הישראלי, להוריד מחירים ולהיות אלטרנטיבה שפויה והוגנת".
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה