ערכתי קניות באושר עד בעיר רמלה לוד, לקראת החג. כאישה לא צעירה, עברתי את גיל השבעים ועים נכות גבוהה. בהגיעי לקופה. אני מגלה שיש רק קופה אחת לשרות ( השאר זה שרות עצמי) ויש תור של למעלה משבע עגלות עמוסות. ניגשת לקופאית הראשית בבקשה לפתוח עוד קופה, כי המצב בלתי אפשרי והיא עונה לי בחוצפה והרמת קול שלא פותחים עוד קופה ויש אפשרות לשרות עצמי. אני מסבירה לה שיש אנשים מבוגרים והם ללא ידע טכני והיא שוב עונה בצעקות ובחוצפה. לאחר המתנה ארוכה, בלית ברירה אני ניגשת לקופאית ומציגה תעודת נכה. הקופאית עונה בקול ובחוצפה שזה לא נחשב. ניגשת לקופאית הראשית שהתחלפה בינתיים ושוב מבקשת לפתוח קופה נוספת ומציגה תעודת נכה. הקופאית הראשית פונה לקופאית ואומרת לה לקבל אותי מיד. לאחר זמן הקופאית אומרת לי לגשת לקופה. אני מזיזה את העגלה קרוב אליה וממתינה, אבל היא ממשיכה לקבל לקוחות , שלא הציגו תעודת נכה ומתעלמת ממני ואז הולכת ומגיע קופאית אחרת וגוערת בי " למה אני עומדת לא בתור" וכשאני מסבירה לה את המצב ושהקופאת הקודמת קראה לי לבוא, היא לא מאמינה לי ומתעלמת. כך שנאלצנו להמתין מעל שעה בתור, עם ספיגת עלבונות.