ענף ייצור המזון הינו ענף התעשייה השני בגודלו בישראל, הן מבחינת מספר המפעלים והן מבחינת הערך המוסף הגולמי והפדיון התעשייתי. בענף פועלים כ-200 מפעלים המעסיקים מעל 60,000 עובדים, בכל רחבי הארץ, מרביתם בפריפריה, וכשליש באזור הצפון.

בשנה האחרונה, כחלק מהתנהלות המשק בתקופת הקורונה, חשיבות תעשיית המזון למשק הישראלי התחדדה. אספקת המזון לנקודות המכירה ברחבי המדינה המשיכה כסדרה, גם בימי הבלבול וחוסר הוודאות שבאו עם התפרצות מגיפת הקורונה, וזאת למרות המורכבות של הפעילות הייצורית שהפכה למורכבת עוד יותר בשל המגבלות על פעילות המפעלים. במקביל, התעשייה התמודדה, ועדיין מתמודדת, עם השלכות הגבלת הפעילות של הלקוחות מוסדיים כגון מסעדות, מלונות, ענף האירועים והזנה לחברות ולמוסדות חינוך.

בנוסף, נוכחנו לדעת עד כמה התעשייה המקומית עשויה להיות פגיעה מבחינת הבטחת רציפות הייצור ויציבות שרשראות האספקה, בפרט בכל הקשור לייבוא חומרי גלם ומוצרים משלימים מחו"ל בזמנים בהם הפעילות התעשייתית בכל העולם סבלה מתפקוד לקוי בשל המגיפה.

תעשיית המזון הידועה כתעשייה "מסורתית", מתמודדת עם המגמות העולמיות של מעבר לייצור מתקדם – שדרוג קווי ייצור, הכנסת רובוטיקה לרצפת המפעל ולמתחמים הלוגיסטיים, והטמעת חדשנות בכל שרשרת הערך, במטרה להעלות את הפריון ולהביא להגדלת היקפי ייצור של תוצרת איכותית בסטנדרטים גבוהים.

הפריון למשרה בענף המזון בישראל עומד על כ- 245,000 שקל בשנה, נמוך בכ-25% מהממוצע בשאר ענפי התעשייה, עדות לצורך בשדרוג היכולות הטכנולוגיות. לצד זאת, המגמות הנצפות בהעדפות צרכנים בתעשיית המזון העולמית, כמו גם דרישות רגולטוריות משתנות, מביאות את התעשייה לקדם חדשנות במוצרים ולפתח מוצרים בריאים יותר, תחליפיים או משלימים לתזונה המסורתית. כך, ראינו בשנה האחרונה שינויים ברכיבי מוצרי המזון המוכרים על מנת להפחית שומנים או נתרן במטרה להיענות לדרישות הרגולציה והעדפות הצרכנים. במקביל אנו עדים לנסיקה בפיתוח של מוצרי מזון חדשים דוגמת תחליפי בשר וחלבונים אלטרנטיביים. תעשיית הפודטק הישראלית בה פועלים כ-300 סטארטאפים מעוררת עניין בעולם ומוסיפה נדבך נוסף לחדשנות בתעשייה.

על האתגרים הנובעים מהעדפות צרכנים משתנות, מתווספים חסמים ואתגרים תפעוליים המקשים על התנהלות המפעלים ועל צמיחתם. ביניהם אתגרי לוגיסטיקה ושילוח, ייבוא חומרי גלם, גיוס ושימור כח-אדם איכותי, התמודדות עם בירוקרטיה ודרישות רגולטוריות שונות ועוד.

כדי להבטיח את צמיחתה של תעשייה המזון המקומית נדרשת פעולה משולבת. מחד – התעשיינים צריכים לחתור להטמעת חדשנות במוצרים ובתהליכי הייצור, לחזק יכולות ייצור מקומיות ולנהל שרשראות אספקה יציבות. מאידך הממשלה צריכה ליצור סביבה רגולטורית מאוזנת, שמפחיתה עומסים רגולטוריים היכן שניתן ובעיקר מאפשרת חדשנות.
משרד הכלכלה והתעשייה החל לקדם מספר מהלכים לעידוד החדשנות בתעשיית המזון, ובהם הקמת מכון מחקר למזון (הצפוי לקום בקריית שמונה), הקמת קהילות חדשנות, תמיכה באקסלרטורים ובחממות המתמקדות בפודטק ועוד. בנוסף, משרד הכלכלה והתעשייה יוצא בימים אלה בקריאה לתעשיית המזון להציף את האתגרים העומדים בפניהם על מנת לזהות את החסמים העיקריים המקשים על הענף במטרה לפעול להסרתם, וליצור סביבה המאפשרת חדשנות שתיטיב עם התעשייה וקהל הצרכנים הישראלי.

תעשיית מזון ישראלית חזקה היא אינטרס של המשק הישראלי, גם בימי שגרה וגם בחירום, הן בהיותה עוגן כלכלי חזק ומקור פרנסה לעשרות אלפי מועסקים, והן לשם שמירה על הביטחון התזונתי של מדינת ישראל בשגרה ובחירום.

הכותבים: יפעת ענבר, מנהלת אגף מזון ומדעי החיים, מינהל תעשיות, משרד הכלכלה והתעשייה. יוחאי ברנשטיין, מנהל אגף פיתוח התעשייה, מינהל תעשיות, משרד הכלכלה והתעשייה