הסדרי RPM הם הסדרים שבהם גורם אחד בשרשרת האספקה של מוצרים הנמכרים לצרכן מכתיב לגורם הנמצא בשלב העוקב בשרשרת האספקה את המחיר שבו יציע השני את המוצר. המשמעות היא היכן ייקבע המחיר: אצל היצרן או אצל המשווק, לפי ההסדר האמור מדובר במצב שבו היצרן הוא זה שמכתיב את מחירי המוצרים שהגורם המשווק ימכור אצלו לצרכן.

ביום 28.6.2018 פרסמה רשות התחרות את גילוי דעת 2/17 בעניין הסדרי הכתבת מחיר אנכית, כשבמסגרת גילוי הדעת הציגה הרשות את עמדתה באשר לאופן שבו יש לנתח מבחינה תחרותית הסדרי RPM.

בעת פרסום גילוי הדעת, כללי פטור סוג להסדרים שאינם אופקיים ("פטור הסוג האנכי") קבעו במפורש כי פטור הסוג אינו חל על הסדרי RPM (למעט כבילות המגבילות את העלאת המחיר). ואולם, ביום 28 ביולי 2021 פורסם ברשומות תיקון לפטור הסוג האנכי. על פי התיקון, צדדים המעוניינים להקשר בהסדר RPM רשאים לבצע הערכה עצמית באשר למידת הפגיעה בתחרות הטמונה בהסדר ובאשר לתכליתו ותועלותיו, וככל שההסדר עומד בתנאי פטור הסוג – הצדדים רשאים לבצע את ההסדר ואינם נדרשים לפנות לממונה על התחרות לצורך קבלת פטור פרטני.

ככלל, הסדרי RPM מינימום נבדלים במהותם מרובם של ההסדרים האנכיים מאחר שתוצאתם הישירה היא הגבלת תחרות בין מפיצים שונים של אותו מוצר על מחיר המוצר. בפניה לקבלת עמדות מן הציבור שפרסמה היום, הבהירה הרשות שתיקון פטור הסוג האנכי אינו מוריד מהשפעתם הפוטנציאלית השלילית של הסדרים אלו וממשנה הזהירות שיש ליישם בעת הערכת השפעתם על התחרות.

הרשות תבחן בתקופה הקרובה את התאמתו של גילוי הדעת למציאות העסקית הנוכחית ולפטור הסוג האנכי החדש ותשקול אם יש מקום להחמיר את אופן הבחינה התחרותית של הסדרי RPM.