ועדת הקריפטו של לשכת עורכי הדין הגישה למשרד האוצר נייר עמדה המתייחס לתזכיר החוק החדש שנועד להסדיר ולפקח על מטבעות דיגיטליים יציבים, המכונים סטייבלקוינס. במסמך מותחת הלשכה ביקורת על נוסח החוק וטוענת כי הוא אינו נותן מענה מספק לאופן שבו הציבור משתמש בפועל במטבעות הדיגיטליים, ובמקביל עלול ליצור מצב שבו יזמים ישראלים יתמודדו עם דרישות מחמירות יותר מחברות זרות.

אחת הטענות המרכזיות נוגעת לכך שהחוק מתמקד בעיקר במנפיק המטבע ובשלב שבו הוא נמכר לראשונה. אלא שבפועל, משתמשים רבים רוכשים מטבעות כאלה דרך פלטפורמות מסחר, ארנקים דיגיטליים ואפליקציות, ולא ישירות מהמנפיק. לטענת הלשכה, הפער הזה עלול להשאיר את המשתמשים ללא הגנות צרכניות במקרים של גניבה, תקלה טכנולוגית, הקפאת מטבעות או בעיה אחרת.

הלשכה מתייחסת גם לתחרות בין חברות ישראליות לזרות. לפי נייר העמדה, יזמים ישראלים עשויים להידרש להשקיע משאבים משמעותיים בהון, במערכות טכנולוגיות ובממשל תאגידי כדי לקבל רישיון, בעוד שחברות זרות יוכלו במקרים מסוימים לפעול מול ישראלים במסלול מקל יותר. בלשכה מזהירים כי מצב כזה עלול לפגוע בתעשיית הפינטק המקומית ולהעניק יתרון לחברות מחו"ל.

נושא נוסף שמעלה המסמך הוא יציבות המטבעות והיכולת של המנפיקים להתמודד עם משבר. בלשכה טוענים כי עצם הדרישה לגיבוי של 100% אינה מבטיחה בהכרח שניתן יהיה להפוך את נכסי הגיבוי לכסף במהירות במקרה של לחץ בשוק. לכן מוצע להוסיף דרישות לניהול הסיכונים ולבצע מבחני עמידות תקופתיים.

עוד ב-

כלכלן מיטב מזהיר: זה האיום החדש שמטלטל את שוק ה-AI

לכתבה המלאה

לצד הביקורת, ראשי ועדת הקריפטו, עו"ד אינגה אייזנברג ואורי ציחור, מציעים גם צעדים שנועדו לאפשר לתעשייה המקומית להתפתח. בין היתר הם מציעים להקים "ארגז חול רגולטורי" שיאפשר ליזמים לבחון מוצרים חדשים בהיקף מוגבל ובפיקוח במשך 24 חודשים, לפני שיידרשו לעמוד בכל דרישות הרישוי. בנוסף, הם מציעים תקופת הסתגלות של לפחות 18 חודשים, שבמהלכה גופים שכבר פועלים בתחום יוכלו להגיש בקשת רישיון מבלי שהפעילות השוטפת שלהם תיחשב לעבירה פלילית.