המגישה ואשת התקשורת עדן הראל בחרה להשתמש בבמה של הפודקאסט שלה, "דיבורים מגן עדן", כדי להציף אל פני השטח נושא כואב ומושתק. בפרק מיוחד ומטלטל, שיתפה הראל בסדרה של פגיעות והטרדות מיניות שחוותה לאורך חייה, החל מגיל הנעורים ועד לבגרותה ופתחה דיון אמיץ על המנגנונים הנפשיים שמלווים נשים לאחר אירועים מסוג זה.

מהאוטובוס לפנימייה ועד ליער מבודד בסקוטלנד
הראל שיתפה בשני אירועים מרכזיים שנחרטו בזיכרונה. המקרה הראשון התרחש כשהייתה נערה צעירה, במהלך נסיעה שגרתית באוטובוס בדרך לפנימייה. הראל נרדמה על המושב, וכשהקיצה, גילתה לתדהמתה כי הגבר שיושב לצידה מבצע מעשה מגונה בפנייה, "באמת מתוך אינסטינקט מאוד הישרדותי פשוט נעמדתי ושאגתי עליו", שחזרה הראל.

האירוע הסתיים בזכות התערבותה של נוסעת מבוגרת שהחלה להכות את התוקף עם תיקה. מיד לאחר מכן, מתוך תחושת סערת רגשות ורצון עז לברוח, סירבה הראל להצעת נהג האוטובוס לנסוע לתחנת המשטרה וביקשה רק להגיע למחוז חפצה בבטחה.

שנים לאחר מכן, בעת ששהתה במנזר מבודד בסקוטלנד, חוותה הראל אירוע מבעית נוסף. למרות אינטואיציה פנימית חזקה שהזהירה אותה שלא לצאת לטיול, היא ביטלה את תחושותיה. במהלך ההליכה ביער, נתקלה באורח מהמנזר שחשף את עצמו בפניה. הפעם, תגובת ההגנה שלה הייתה אקטיבית ומאיימת: היא הצטיידה בשתי אבנים, הבהירה לו כי תפגע בו אם יתקרב ונמלטה בריצה מהמקום. אירוע זה, כך הודתה, דרש ממנה זמן עיבוד ממושך במיוחד.

מלכודת האשמה העצמית: "האם אני משכתי את זה אליי?"
החלק הנוקב ביותר בשיחה עסק בשאלה שמייסרת נפגעות רבות: למה זה קרה דווקא לי? הראל שיתפה בכנות כי תדירות המקרים שחוותה לאורך חייה גרמה לוויכוח פנימי קשה, שבו תהתה האם יש לה חלק אקטיבי במשיכת האירועים הללו אליה.

המנחה והמאמנת אגם מסיקה סיון עצרה את הראל מיד, והסבירה כי מדובר בעיוות נפוץ של עולמות "ההתפתחות האישית", המנסים לייצר תחושת אחריות אצל האדם גם במקומות שבהם הוא קורבן מוחלט של נסיבות ורוע.

עוד ב-

עדן הראל בווידוי על הגירושין: "לא רציתי זוגיות"

לכתבה המלאה

הראל הסכימה עם הניתוח והסבירה את ההיגיון הפסיכולוגי שמאחורי המחשבה הזו: האשמה העצמית משמשת לעיתים קרובות כמנגנון הגנה חיוני מפני חוסר אונים. "זה נותן לי שליטה", סיכמה הראל. "כשאני חושבת שאני משכתי את זה, בתפיסה שלי יש לי דרך למנוע את זה בעתיד".