השחקן, יוצר הקולנוע, הקומיקאי, ובהמשך הרב והמחזיר בתשובה אורי זוהר, הלך לעולמו היום (חמישי) בגיל 86 לאחר שלקה באירוע לב. 

אפשר להגיד שאורי זוהר היה הסיפור הישראלי בהתהוותו. מהשנים הראשונות שעיצבו את להקת הנח"ל, דרך הסרטים פורצי הדרך בשנות ה-60 וה-70, ועד לחזרתו בתשובה בסוף שנות ה-70 והיעלמותו לאט לאט מהנוף הציבורי. חוקר התרבות דן ערב כבר שם את האצבע על שמו הסמלי, הרב אורי זוהר. אורי - הישראלי הקלאסי יפה הבלורית, זוהר - תקופת הזוהר של התרבות הישראלית, הרב - סיומה של התקופה הזו שהביאה עמה גל חזרה בתשובה של מפורסמים.

לאחר שירות בלהקת הנח"ל, נמנה עם יוצאי הלהקה שהקימו את להקת "בצל ירוק" שזכתה להצלחה רבה. לאחר מכן שיתף פעולה עם שייקה אופיר במספר מערכונים. בסוף שנות ה-50 הקים עם אברהם דשא (פשנל) את משרד ההפקות "התיאטרון העממי". עם הקמת הטלוויזיה הישראלית החל להנחות וליצור תוכניות טלוויזיה, כמו תוכניות המערכונים "לול" אותה ביים, ולאחר מכן התוכנית "זה הסוד שלי".
 

עוד ב-

אנשי התקשורת סופדים ליורם טהרלב: "פסקול של מדינה שלמה"

לכתבה המלאה

זוהר הרבה לביים סרטים עלילתיים, סרטוני פרסומת וכן סרטים באורך מלא שבהם גם השתתף. סרטו העלילתי הראשון היה "חור בלבנה" משנת 1964. בשנים שאחרי, ביים את "השכונה שלנו", "כל ממזר מלך", "התרוממות" ו"התרנגול" משנת 1971. זוהר גם שיחק ב"קוראים לי שמיל" (1973, בבמויו של ג'ורג' עובדיה) ויצר את סדרת הטלוויזיה "לול".

 

בסוף שנות ה-60 אספו סביבם זוהר וחברו אריק איינשטיין מספר אמנים ואנשי בוהמה, לחבורה שנקראה "חבורת לול". הוא ביים את הטרילוגיה "מציצים", "עיניים גדולות" ו"הצילו את המציל" על הווי החוף הנהנתני של תל אביב שאפיין את חבורת "לול" (את האחרון ביים כשהוא כבר חבוש כיפה). את הסרט "עיניים גדולות", שנכתב לפי תסריטו של הסופר יעקב שבתאי, יצר זוהר כביקורת עצמית על חייו, שם שיחק לצד אשתו השנייה אליה שוסטר. מערכוני התוכניות עם "חבורת לול", אותם כתב זוהר יחד עם אנשי החבורה, הפכו עם הזמן לקלאסיקות של הבידור הישראלי.

מלבד היצירה, נודעה החבורה בראשותו של זוהר באורח חיים הולל, שכלל שימוש בסמים. בשנת 1976 הוחלט להעניק לזוהר את פרס ישראל בתחום הקולנוע, אך הוא סירב לקבלו בהפגנת אי-סולידריות עם הממסד.

 

זוהר החל בתהליך של חזרה בתשובה בעקבות פגישה עם הרב יצחק שלמה זילברמן. בשינוי שעבר זוהר ניתן היה להבחין בתוכנית הרדיו "ציפורי לילה" בגלי צה"ל, שם ניהל שיחות עם מאזינים בנושאי דת. בסוף התהליך הופיע זוהר בתוכנית הטלוויזיה שהגיש, "זה הסוד שלי", כשהוא חובש כיפה ומחולצתו גלויות ציציות. בשנת 1977 פרש זוהר סופית מעולם הבידור. הוא עבר לישיבת אור שמח, ולאחר מכן למד גם בישיבת אדרת אליהו של הרב זילברמן ואף העביר בה שיעורים.

הרב זוהר הנחה חוזרים בתשובה. הרצה בנושאי חזרה בתשובה, המושמעים בטלפון. בדרשותיו הוא דיבר בחריפות כנגד התרבות החילונית. את תהליך חזרתו בתשובה תיאר בספרון "ובחרת בחיים" (יצא אחר כך גם בשם "לא נתנו צ'אנס").