מגיש הטלוויזיה אברי גלעד חזר מהחופשה בהולנד ושיתף כי בסה"כ חוויית הטיסה היתה בסדר גמור, אבל דברים אחרים גרמו לו לחשוב על עתיד האנושות. "המעבר בין המדינות היה חוויה סבירה בסך הכל," כתב בטורו השבועי במוסף שישבת של ישראל היום. "כל נמלי התעופה פעלו כסדרם, כל השירותים ניתנו, כבימים ימימה."

גלעד סיפר על משהו ששם לב אליו בעודו בפארק מים בהולנד: "אחרי פרק זמן הבנתי משהו: רוב האנשים כחולים. מקועקעים. האופנה של קעקוע כל הגוף, שפעם היתה שייכת לכמה מלחים קשוחים במיוחד ומשועממים עוד יותר, התפשטה לכל אוכלוסיית האדם הלבן והפכה אותו לאדם הכחול. כמות בני האדם המקועקעים מצוואר עד קרסול במאות ציורים קטנים, המתחברים לכתם כחול גדול, עצומה מאוד. ייתכן שלא ניתן כבר לקרוא ללבנים בשם הזה."

גלעד עקץ: "רואה שיש כאלה שחקקו בעורם ציורים יפים, שבטח אומרים להם משהו רגשי חשוב, אבל רוב הכחולים מאכלסים על עורם ציורים ברמה של החבר לכיתה שמצייר יותר יפה ממני עשה לי. ציורים שהייתי שם על המקרר לשבוע."
 

בהמשך כתב על עמדתו בעניין: "אני מאמין שהגוף הוא מקדש הנשמה. אם הנשמה שלי בחרה לדור במקדשי, חייב אני לטפח אותו ככל הניתן, לשמור על מה שקיבלתי, להתייחס בכבוד ליצירה המופלאה הזאת שהיא הגוף שלי. בעיניי, לעשות קעקוע בהחלטה גחמנית, ללא מחשבה, עם ביצוע חובבני, זה כמו לעשות גרפיטי על הכותל. זה מקדש וזה מקדש."

לסיום סייג את דבריו: "קעקוע יפה, מדויק, במיקום טוב, עם מסר חזק, עושה לי את זה. טפט כחול על כל הגוף נראה לי מוגזם. כנראה סימן שאני מבוגר, הצעירים היום ככה. ויום אחד זה ייגמר, והדור הכחול יהיה הדור המבוגר, וביום אחר ימות אחרון האנשים הכחולים."

ובמשפט אחרון כתב גם המגיש: "וטיפ מסחרי קטן - מי שימציא קעקועים לכהי עור בצבעים בהירים עד זרחניים, יקבל פרס נובל", וזהו הציור של יהודה נוני - הצייר של אברי גלעד לטור השבועי של עיתון סוף השבוע ישראל היום, שהיה אמור להיות בעיתון (אף הוחלף לבסוף בתמונה אחרת של חברי כנסת):

עוד ב-

כריכים לכל החיים תמורת קעקוע: הדיל שמשגע את הלקוחות

לכתבה המלאה

ציור ואיור: יהודה נוני