בריאות

בגלל רופא שהתרשל: ביה"ח שיבא יפצה יולדת ב-9 מיליון שקל

בית המשפט קבע כי רופא מיילד בשיבא תל השומר, שלא עטה מסכה במהלך הלידה, היה מקור ההדבקה של היולדת בחיידק אלים. בהמשך התגלו כשלים נוספים בטיפול בה, והיא נאלצה לעבור כריתת רחם וסבלה מנזקים גופניים ונפשיים קשים. כעת נקבע כי המדינה תפצה אותה במיליוני שקלים

עקבו אחרינו בגוגל

מערכת ice | 8/11/2026 22:12

המרכז הרפואי שיבא (צילום נעמה עזריאל פרנק)

פסק דין חריג בתביעת רשלנות רפואית שהוגשה נגד המרכז הרפואי שיבא: בית המשפט המחוזי מרכז-לוד קבע כי בית החולים התרשל בטיפול באישה שהגיעה ללדת תאומים בדצמבר 2015, לאחר שרופא מיילד שלא עטה מסכה העביר לה חיידק אלים מסוג סטרפטוקוקוס מקבוצה A, המכונה "החיידק הטורף". בעקבות הזיהום הקשה נאלצה היולדת לעבור כריתת רחם, והיא נותרה עם נכות משמעותית ופגיעות גופניות ונפשיות.

השופטת בלהה טולקובסקי פסקה כי על המדינה לשלם לאישה כ-9.24 מיליון שקל, כולל שכר טרחת עורכי דין והוצאות משפט. ההחלטה התבססה על 2 כשלים מרכזיים בהתנהלות בית החולים: אי-עטיית מסכה מצד הרופא במהלך הלידה, וכן איחור בזיהוי סימני הזיהום בעת שהיולדת עדיין הייתה מאושפזת במחלקת היולדות.

המקרה התרחש ב-6 בדצמבר 2015. האישה, שהייתה אז בת 39, הגיעה לשיבא כדי ללדת תאומים. הלידה התקיימה בחדר ניתוח, במסגרת היערכות מיוחדת שאפשרה לצוות הרפואי לעבור במהירות לניתוח קיסרי במקרה הצורך. שני התינוקות נולדו במצב תקין, והרופא המיילד טיפל גם בקרעים שנגרמו ליולדת במהלך הלידה ותפר אותם.

אלא שכמה ימים לאחר מכן החלו להתפתח סיבוכים חמורים. 4 ימים לאחר הלידה התלוננה האישה על כאבים עזים בבטן התחתונה. הרופא המתמחה שבדק אותה שלח אותה לבדיקת אולטרסאונד, שנועדה לשלול אפשרות של קריש דם. לאחר שהבדיקה נמצאה תקינה, היא שוחררה מהמחלקה למלונית היולדות, ללא בדיקת דם עדכנית וללא התייעצות עם רופא בכיר.

לפי עדותה, גם בהמשך היא ביקשה להיבדק בעקבות הכאבים, אך לא זכתה לבדיקה נוספת. למחרת בבוקר מצבה כבר היה קשה. אחות מהמלונית הביאה אותה לחדר המיון, כשהיא סובלת מחולשה משמעותית, לחץ דם נמוך, דופק של 142 פעימות בדקה וכאבים חזקים בבטן וברגל. היא הועברה לטיפול נמרץ, שם התברר כי נדבקה בחיידק סטרפטוקוקוס מקבוצה A.

כעבור יומיים, לאחר שתוצאות המעבדה אישרו את האבחנה, הוחלט להכניס אותה לניתוח דחוף. במהלך הניתוח התגלתה בבטנה כמות גדולה של נוזל מוגלתי, והרופאים נאלצו לכרות את רחמה ולהסיר גם רקמות מזוהמות ברגלה.

אחד הממצאים המרכזיים שעליהם התבססה הכרעת בית המשפט נוגע לזהות מקור ההדבקה. בעקבות מקרי זיהום נוספים שנבדקו באותה תקופה, ערך בית החולים חקירה אפידמיולוגית וסקר בקרב כ-140 אנשי צוות. בבדיקות התגלו 2 נשאים של החיידק, ואחד מהם היה הרופא שביצע את הלידה של התובעת.

בדיקה גנטית העלתה כי הזן שנמצא אצל הרופא היה זהה לזה שהתגלה אצל היולדת. הרופא עצמו העיד כי במהלך הלידה קשר את המסכה סביב צווארו, אך לא עטה אותה על פניו. לטענתו, בלידות רגילות לא נהוג להשתמש במסכה, וכי יש חשיבות לכך שהרופא יוכל לתקשר בחופשיות עם היולדת ולהרגיע אותה.

אלא שהשופטת דחתה את הטענה. היא קבעה כי הלידה לא התבצעה בחדר לידה רגיל אלא בחדר ניתוח, ולכן חלו עליה הוראות משרד הבריאות המחייבות עטיית מסכה בכל טיפול בחולה בחדר כזה. בהתאם לכך נקבע כי הרופא התרשל, וכי במאזן ההסתברויות הוא היה מקור ההדבקה של האישה.

גם התנהלות הצוות הרפואי לאחר הלידה זכתה לביקורת בפסק הדין. השופטת קבעה כי בית החולים היה מודע למקרי זיהום נוספים והנחה את הצוותים לגלות ערנות, אולם המתמחה שבדק את היולדת לא ביצע בדיקות דם ולא התייעץ עם רופא בכיר לפני שהחליט לשחרר אותה.

לפי ההכרעה, לא ניתן לשלול שבדיקת דם הייתה מגלה כבר באותו שלב עלייה במדדי הדלקת. מומחה מטעם המדינה אף אישר בעדותו כי בזיהום מהסוג הזה, הקדמת הטיפול ב-12 או 24 שעות עשויה לעשות את ההבדל. השופטת קבעה כי הוכח קשר סיבתי בין העיכוב באבחון הזיהום לבין ההלם הזיהומי שהוביל למצב מסכן חיים ולכריתת הרחם.

הנזקים שנגרמו לאישה היו ממושכים וקשים. לאחר כ-11 ימים בטיפול נמרץ וכחודש במחלקת שיקום, היא המשיכה למסגרת של אשפוז יום שיקומי שנמשכה עד ספטמבר 2023 – תקופה של כ-7 שנים וחצי.

על פי חוות הדעת הרפואיות שהוצגו בבית המשפט, האישה סובלת מפגיעה נפשית משמעותית, הכוללת תסמונת פוסט-טראומטית, דיכאון ופגיעה קוגניטיבית, לצד פיברומיאלגיה. השופטת קבעה כי נכותה הרפואית המשוקללת עומדת על 64%, וכי היא אינה מסוגלת לשוב לעבודתה הקודמת כעורכת דין.

במסגרת חישוב הפיצויים הוערכה הפגיעה העתידית בכושר ההשתכרות שלה בשיעור של 80%. סכום הפיצויים הכולל הועמד על כ-8.86 מיליון שקל, בגין הפסדי שכר בעבר ובעתיד, הפסדי פנסיה, עזרת הזולת, הוצאות רפואיות, ניידות וכאב וסבל. לאחר ניכוי תגמולי הביטוח הלאומי נותר לתשלום סכום של 7,478,429 שקל, שאליו נוספו 1,764,909 שקל עבור שכר טרחת עורכי הדין והוצאות משפט.

בשיבא דחו את הקביעות ומסרו בתגובה כי המקרה, שאירע בשנת 2015, טופל במהירות, במקצועיות ובשקיפות מול המטופלות ובני משפחותיהן. בבית החולים ציינו כי ועדה מקצועית של משרד הבריאות שיבחה את הפעולות המיידיות שנקטו הצוותים, וכי החקירה האפידמיולוגית העלתה שלא היה קשר בין המקרים השונים וכי מדובר בצירוף מקרים נדיר.

עוד ב-

בית החולים הישראלי הסתיר מידע קריטי: ההורים יפוצו בסכום עתק

לכתבה המלאה

עוד טענו בשיבא כי אין בספרות הרפואית העולמית המלצה לעטיית מסכה במהלך לידה, וכי גם המועצה הלאומית לגינקולוגיה ומיילדות לא שינתה את הנחיותיה בנושא. בית החולים הוסיף כי הוא מודע למצוקתה של המטופלת, אך פסק הדין אינו משקף את עמדתו המקצועית וההליך ימשיך להתברר בבית המשפט.