מתאו שפירא, יזם וממציא טכנולוגי, השתמש בבינה מלאכותית כדי ליצור סרטון עדות מונפש במטרה להציג את סיפור ההישרדות של סבתו לאה, ניצולת שואה בת 101.

"בחודשים האחרונים התחלתי לפתח טכניקות שלוקחות את הבינה המלאכותית כפי שאנחנו מכירים אותה היום לשלב הבא", הוא מסביר, "כשניסיתי לחשוב באיזה נושא יהיה הכי נכון לבדוק את העניין, גיליתי שהדבר שמושך אותי הוא הסיפור המרתק של סבתא שלי, שעדיין בחיים. רציתי לקחת את הסיפור שלה, תסריט חזותי-קולנועי, ולממש אותו בתוכן אנימטיבי. במקום לגשת כיוצר לסטודיו ולשלם סכומים גבוהים, רשתות הבינה המלאכותית משמשות למעשה כסטודיו תומך לעיצוב התמונות, האנימציה והתנועות".

שפירא אמר כי מעבר לאתגר הטכני של לתרגם את הסיפור לכלי וויזואלי, אתגר נוסף היה הנגשת התוכן לדור הצעיר. "הפעילים בתחום הנצחת השואה יודעים שקשה להנגיש את התוכן לדור הצעיר", הוא אומר, "אין להם בהכרח סבלנות ואורך רוח לשמוע או לקרוא עדויות, והאתגר כאן היה אופן הנגשת התוצר על מנת שיהיה מוחשי ודרמטי".

לאור הביקורות שנשמעו לאחרונה על תוכן שמיוצר בבינה מלאכותית, שפירא הדגיש כי הסרטון לא פוגע בזיכרון השואה או מוזיל את ההיסטוריה: "הפכתי את הקנקן והשתמשתי בהיבטים המלאכותיים בתהליך דווקא לטובת הרעיון. הסרטון מתבסס על איורים אותנטיים מהשואה, כלומר יצרתי מודלים שמשתמשים ביצירות של אומנים שהיו בשואה וציירו אותה. חלק מהביקורת על בינה מלאכותית מדבר על גניבה והעתקת סגנונות. לי היה חשוב שהבינה תשתמש בחומרים של אותם אומנים. בחלק מהמקומות בסרטון שמראים את רחובות ליטא, הזנתי למעשה תמונות מציאותיות של המקום עצמו, והתנועות בקטע מבוססות על צילומים שיצרתי בטלפון. הדמויות שוחזרו באמצעות תמונות של סבתא שלי שצולמו לפני 80 שנה ולא נתתי למחשב ליצור אלא לימדתי אותו על המקום האותנטי".

עוד ב-

טיקטוק ויד ושם בפרויקט הנצחה מרגש לקראת יום השואה

לכתבה המלאה

סבתא לאה, הוא מספר, הייתה חלק בלתי נפרד מהתהליך. "היא סיפקה את העדות והקול שנשמע בסרטון הוא דגימה של קולה האמיתי. בבינה המלאכותית השתמשנו ברכיב שהמיר טקסט לדיבור באמצעות מודל דגום וככה זה נשמע כמוה. התהליך לקח שלושה שבועות נטו, עם סיוע של איתי ארבל בהפקה, בו רציתי להראות את התהליך שעובר היוצר בעקבות העדות הכתובה במחברת והתמונה שהיא מחוללת בראש".