למה בחרת לעסוק ברפואה? 

"להיות רופא עבורי היה חלום ילדות, לא ממש ידעתי והאמנתי שאני יכול לממש את החלום וגם לא התאמצתי במיוחד במהלך לימודי בבית הספר, אך זה השתנה ברגע שבו החלטתי לקום ולעשות מעשה – טסתי לגרמניה והתחלתי ללמוד. זה אומר ללמוד את השפה, התרבות, המקום ובעיקר ללמוד ולהשקיע לילות כימים כדי לעשות את זה הכי טוב שאני יכול ולהגיע ליעד - להיות רופא". 

מניסיונך, איך מייצרים דיאלוג נכון מול מטופל?

"כדי לטפל בחולים צריך להבין ולראות את המטופל מעבר למחלה שלו - בעיקר להקשיב, לייצר שיח ואמון של המטופל בך ולדבר בגובה העניים. אני תמיד מאמין למטופלים שלי - קשוב לצרכים ולבקשות שלהם".

רגע או חוויה משמעותית עם מטופל שלעולם לא תשכח:

"כל מקרה שאני מטפל בו הוא מיוחד, כי מאחורי כל מטופל עומד אדם עם משפחה, חברים, עבודה, שאיפות וחלומות, כך שכל אחד מהמטופלים שלי הוא עולם ומלואו. יש לי מקום מיוחד בלב לתורמי הכליה - אלו שאני מנתח אותם לא בשל מחלה, אלא מתוך רצון שלהם לתרום לאחר - אנשים מיוחדים שהנתינה שלהם לא ברורה מאליה ולהם אני שומר כאמור מקום חם בלב".

מה היית מייעץ לרופא בתחילת דרכו?

"לרופאים צעירים בתחילת דרכם אני אומר שיזכרו שלהיות רופא זו זכות, זה לא מקצוע, זו שליחות - לטפל באבות, אימהות, ילדים, סבים וסבתות, חיילים וחיילות שמפקידים את גופם בידינו. עלינו לשמור עליהם מכל משמר ולעשות זאת במסירות מכל הלב והנשמה".