בסקירה כלכלית מנתחים בכירי בנק ניהול העושר יוליוס בר שתיים מהסוגיות הבולטות ביותר בכלכלה העולמית כיום: סכסוך המכסים בין ארה"ב לסין ופרישתה של ארה"ב מארגון הבריאות העולמי.

סין: סכסוך המכסים עובר לשלב הבא
סכסוך הסחר בין ארה"ב לסין עבר לשלב הבא. בניגוד למכסים שהוטלו על מקסיקו וקנדה, המכס הנוסף של 10% שהוכרז על סחורות סיניות בארה"ב הומתק. תגובתה של סין לא איחרה לבוא אך הייתה מתונה יחסית, דבר שמעיד על כך שסין לא מחפשת הסלמה. בעוד שדיונים בין ארה"ב לסין עשויים להוביל להורדת מתיחות מסוימת, אי-הוודאות נשארת גבוהה והיחסים בין שתי המדינות טעונים.

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ חתם על צו נשיאותי בסוף השבוע, שמטיל מכס נוסף של 10% על סחורות סיניות. בעוד שהמכסים על קנדה ומקסיקו (25%) שהוכרזו במקביל נדחו בחודש ברגע האחרון לאחר שקנדה ומקסיקו עשו ויתורים לשיפור ההגנה על הגבולות, המכסים הנוספים על סחורות סיניות הוטלו היום.

תגובתה של סין הייתה מיידית אך מתונה יחסית, עם חבילת מכסים נקודתיים על סחורות מסוימות מארה"ב, כולל פחם, גז טבעי, ונפט גולמי, בסך כולל של 14 מיליארד דולר של ייבוא מארה"ב (בהשוואה למכסה הנוספת של 10% על סחורות סיניות בשווי 525 מיליארד דולר), שצפויים להיכנס לתוקף ב-10 בפברואר. בנוסף, סין הטילה בקרת יצוא על טונגסטן ומינרלים קריטיים אחרים, והוסיפה שתי חברות אמריקאיות לרשימת הישויות הבלתי מהימנות שלה.

המענה המתון יחסית של סין מצביע על כך שהיא לא שואפת להסלים את מלחמת הסחר עם ארה"ב. לפי דיווחים בתקשורת, ייתכן שבימים הקרובים יתקיימו שיחות בין הנשיא טראמפ לנשיא שי, דבר שעשוי להוביל להורדת מתיחות כלשהי. בניגוד לכהונתו הראשונה, נראה כי הנשיא טראמפ עושה שימוש במכסים ככלי להשגת מטרות נוספות מעבר למסחר. ההודעה על המכסים בסוף השבוע התמקדה בהגירה לא חוקית ובסחר בסמים, כאשר סין הואשמה במעורבות בסחר סמים. בכל מקרה, המצב נשאר דינמי ואי-הוודאות רבה. המתיחות בין ארה"ב לסין צפויה להימשך וייתכן שנראה יותר חילופי מהלכים בשבועות ובחודשים הקרובים. עד ה-1 באפריל, ארה"ב בוחנת את הסכם הסחר בשלב הראשון עם סין שנחתם ב-2020, דבר שעשוי להוביל למתיחות סחר נוספת.
הכותבת היא סופי אולמרט, כלכלנית, יוליוס בר

בריאות עתידית: נלחמים על ארה"ב
מדינות החברות בארגון הבריאות העולמי קראו לארה"ב לשקול מחדש את החלטתה להפסיק את המעורבות שלה עם הסוכנות הגלובלית. מאחר וארה"ב היא התורמת הגדולה ביותר לארגון הבריאות העולמי, יציאתה עלולה לפגוע במאמצים להעניק טיפול רפואי מציל חיים ולהתמודד עם התפרצות מגיפות קטלניות, במיוחד בכלכלות בעלות הכנסה נמוכה שאין להן את המשאבים לכך. מנקודת מבט של השקעה, ההשפעה על תעשיית הבריאות כרגע מוגבלת.

ההחלטה של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להוציא את ארה"ב מארגון הבריאות העולמי עוררה חששות לגבי יכולת הסוכנות של האומות המאוחדות (או"ם) להגיב לאיומים בריאותיים גלובליים, כולל אבולה, מְפוקס ופוליו, ללא התמיכה הפיננסית של התורם הגדול ביותר שלה. במהלך ישיבת מועצת המנהלים שנערכה אתמול, מדינות החברות ב-WHO  חידשו את קריאתן לוושינגטון לשקול מחדש את החלטתה לפרוש מהגוף הבריאותי הבינלאומי, שכבר נמצא תחת לחץ לגייס מספיק כספים כדי להגיב בשעת חירום בריאותית.

לפי ה-WHO  ארה"ב הייתה צפויה לתרום כ-14% (כ-988 מיליון דולר) מתקציב הארגון, שעומד על 6.9 מיליארד דולר לשנים 2024–2025. חשיבות המימון האמריקאי ברורה, מאחר והוא מכסה 95% מהמימון למאמצי הארגון למאבק בשחפת (TB) באירופה ויותר מ-60% מהתוכניות הבריאותיות של הארגון להילחם במחלה מדבקת מאוד במערב האוקיינוס השקט ובאפריקה. כפי שמראים נתוני ה-WHO מספר המיתות השנתי משחפת ירד מכ-2 מיליון ב-2010 לכ-1.3 מיליון ב-2022. המימון גם משמש לפעולות חירום, חיסול פוליו, נגיפי HIV והתחסנות. מלבד ארה"ב, תורמים חשובים נוספים כוללים את קרן ביל ומלינדה גייטס, הברית גאווי, והוועדה האירופית.

עוד ב-

מלחמת הסחר החדשה של טראמפ: אסטרטגיה חכמה או טעות היסטורית?

לכתבה המלאה

למרות שפרישת ארה"ב צפויה להוות אתגר גדול לבריאות העולמית, כמה מומחים מציעים כי היא עשויה להוות גם הזדמנות לעצב מחדש את בריאות הציבור הגלובלית. יש לציין: נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הביע את כוונתו לשוב לארגון הבריאות העולמי ימים ספורים לאחר שהורה על יציאת ארה"ב מהסוכנות הבריאותית הגלובלית. מנקודת מבט של השקעות, ההשפעות על תעשיית הבריאות מוגבלות נכון לעכשיו.
הכותב הוא דמיאן נג, אנליסט מחקר דור הבא, יוליוס בר