החשב הכללי במשרד האוצר פרסם היום (שני) נתונים המצביעים על ירידה משמעותית בגירעון התקציבי של ישראל. הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים ירד ב-1.1 נקודות אחוז, והגיע ל-5.8% מהתוצר, שהם כ-115 מיליארד שקל. בחודש ינואר עצמו נרשם עודף תקציבי חריג של 23.2 מיליארד שקל.

הכנסות המדינה בחודש ינואר הסתכמו ב-63.1 מיליארד שקל, עלייה של 45% לעומת 43.4 מיליארד שקל בינואר 2024. ההכנסות ממסים עמדו על 62.5 מיליארד שקל, מתוכן 41.3 מיליארד שקל ממסים ישירים (גידול של 60.9%) ו-20.2 מיליארד שקל ממסים עקיפים (גידול של 22.5%). 

העלייה המשמעותית בהכנסות מיוחסת למספר גורמים, ביניהם הקדמת חלוקת דיבידנדים על ידי חברות ובעלי הון לפני כניסת חוק הרווחים הכלואים לתוקף בתחילת 2025. לפי רשות המסים, התשלומים מדיבידנדים הגיעו ל-7.5 מיליארד שקל. בנוסף, העלאת המע"מ ל-18% הובילה להקדמת רכישות על ידי הציבור, מה שהגביר את ההכנסות ממסים. 

בצד ההוצאות, הממשלה הוציאה בינואר 39.9 מיליארד שקל, ירידה של 3.5% לעומת ינואר אשתקד. הקיטון נבע בין השאר מירידה חדה של 23% בהוצאות מערכת הביטחון לעומת התקופה המקבילה אשתקד, שבה המלחמה הייתה בעיצומה. בנוסף, ההוצאות הוגבלו בשל היעדר תקציב מדינה מאושר, מה שהוביל להפעלת מנגנון התקציב ההמשכי, המגביל את ההוצאות החודשיות. 

האוצר מציין כי חלק ניכר מהשיפור בגירעון נובע מהקדמת הכנסות שהיו אמורות להתקבל במהלך 2025, ולכן תיתכן האטה בגביית המסים בחודשים הבאים. עם זאת, גם בניכוי ההשפעות החד-פעמיות, נרשמה עלייה ריאלית של 21% בהכנסות ממסים לעומת ינואר אשתקד, מה שמעיד על התאוששות בפעילות הכלכלית למרות המלחמה. 

עוד ב-

הגירעון הפתיע לטובה. נתניהו וסמוטריץ': "הצלחנו לשמור על איזון פיננסי"

לכתבה המלאה

בסיכומו של דבר, הנתונים מצביעים על מגמה חיובית בכלכלת ישראל, עם עלייה משמעותית בהכנסות ממסים וירידה בגירעון התקציבי. עם זאת, יש להמשיך ולעקוב אחר ההתפתחויות בחודשים הקרובים, במיוחד לאור ההשפעות האפשריות של הקדמת ההכנסות על גביית המסים בעתיד.