בפעילים ניהול תיקי השקעות סבורים כי חרף אי-הוודאות הגבוהה בנושאים הגיאו-פוליטיים והכלכליים, נמשך המומנטום החיובי בשווקים הפיננסיים בעולם ובישראל. בשבוע האחרון, מדדי דאו ג'ונס, S&P 500 ונאסד"ק רשמו עליות של 1.7%, 0.9% ו- 0.8% בהתאמה.

מדדים אלה עלו מתחילת השנה בשיעורים של 5.7%, 9.7% ו- 12% בהתאמה. נציין כי במהלך השבוע האחרון, S&P500 ונאסד"ק הגיעו לרמות שיא חדשות. בוול סטריט בלטה במיוחד העלייה השבועית של 3.1% במדד ראסל 2000, אם כי מתחילת השנה מדד זה עלה רק 2.5%. מדד MSCI World עלה 1.2% בשבוע החולף ו- 12.6% מתחילת השנה. גם באירופה ובאסיה מרבית הבורסות היו במגמה חיובית. אצלנו, מדד ת"א עלה השבוע 1.8% ומתחילת השנה 25.8%.

בשוק אג"ח, בזמן שריבית הפד וריבית בנק ישראל נותרו ללא שינוי ברמה של 4.50% לשנה, התשואה לפדיון על אג"ח ממשלת ארה"ב עלתה מעט השבוע, מ- 4.29% ל- 4.32%. התשואה המקבילה בשקלים בישראל ירדה מ- 4.22% ל- 4.16%.  השקל התחזק השבוע ביחס לדולר בשיעור של 1.7%, בזמן שהדולר נחלש בשיעור זניח ביחס למטבעות חוץ אחרים.

בארה"ב עולה תמונה לא אחידה מהנתונים האחרונים שפורסמו. על פי מדד המחירים לצרכן, האינפלציה השנתית הגיעה ביולי ל- 3.1% בעיקר בהשפעת עליות בסעיפי השירותים. הפתעה משמעותית נרשמה עם פרסום מדד המחירים ליצרן (PPI) שעלה ביולי בשיעור של 0.9% מול תחזית לעלייה של 0.2%.

זאת, גם בהשפעת סעיפי השירותים. בדומה לקונצנזוס בוול סטריט, אנו מעריכים שסביבת האינפלציה בארה"ב תשאר גבוהה לתקופה לא קצרה מהיעד של 2% לשנה, דבר שבוודאי ימשיך להשפיע על מדיניות הריבית של הפד. שאלה מרכזית בהקשר של סיכוני אינפלציה היא, האם וכיצד מדיניות העלאת המכסים ע"י הנשיא טראמפ תבוא לידי ביטוי מלא במדדי האינפלציה השונים בארה"ב. גם האומדן הראשון של מדד אמון הצרכנים לחודש אוגוסט הפתיע וירד מ- 61.7 ביולי ל- 58.6 באוגוסט.

מדובר בירידה הראשונה בארבעת החודשים האחרונים. ירידות נרשמו הן ברכיב המתייחס למצב השוטף והן בהתייחסות למצב בעתיד. באותו סקר פורסם כי הציפיות לאינפלציה של משקי הבית לשנים-עשר החודשים הקרובים עלו מ- 4.5% ל- 4.9%, והציפיות לאינפלציה הממוצעת בחמש השנים הבאות עלו מ- 3.4% ל- 3.9% לשנה.

אין ספק שהנתונים המעורבים לגבי המשק האמריקאי התקדמות איטית של האינפלציה לקראת היעד השנתי של 2% בצד היחלשות מסויימת בשוק העבודה ובצד הריאלי של הכלכלה - מעמידים את הפד בדילמה לגבי האפשרות של הפחתה קרובה בריבית. על פי החוזים העתידיים, השוק מעניק הסתברות גבוהה מאד להפחתת ריבית של רבע אחוז ב- 17 בספטמבר, ולהפחתה נוספת (או שתיים) עד לסוף השנה.

על הרקע הזה, קיימת דריכות גבוהה בקרב המשקיעים לקראת נאום יו"ר הפד בכנס הנגידים השנתי שיתקיים ביום שישי בג'אקסון הול שבארה"ב. סביר להניח שפאואל ידגיש שוב את העובדה שיש עוד זמן על להחלטה הקרובה לגבי הריבית, ועד אז יתפרסמו נתונים חדשים (למשל לגבי שוק העבודה) שייתכן וישפיעו על ההחלטה.

ירידה באינפלציה השנתית בישראל. מדד המחירים לצרכן עלה בשיעור של 0.4% בחודש יולי, בדומה להערכות המוקדמות. שיעור האינפלציה השנתי ירד מ- 3.3% ביוני ל- 3.1% ביולי. המדד הושפע בעיקר מהמשך העלייה בסעיף הדיור - עלייה שמשקפת בעיקר התייקרות בשכר דירה, במיוחד בחוזים החדשים.

בשוק הדיור להשכרה עודף הביקוש התחזק מאד מאז המלחמה מול איראן. סעיף נוסף שבלט בהשפעתו על המדד החודש היה הנסיעות לחו"ל, עם התייקרות של 11.9%. אמנם שיעור האינפלציה קרוב מאד לגבול העליון של היעד (3%), והציפיות לאינפלציה לשניים עשר החודשים הקרובים נמצאות בקרבת אמצע תחום היעד (2%), אך סביר להניח שבנק ישראל יחליט השבוע על אי-שינוי בריבית. זאת, על רקע הסיכונים הגיאו-פוליטיים הגבוהים, במיוחד אחרי ההחלטה להעמיק את הפעילות הצבאית בעזה.

ירידה בגירעון הממשלתי השנתי כאחוז מהתוצר. על פי הנתונים המצטברים בשנים-עשר החודשים שהסתיימו ביולי, שיעור הגירעון ביחס לתמ"ג ירד מ- 5% ביוני ל- 4.8% בחודש החולף. מתחילת השנה, חל גידול ניכר של כ- 17% בצד ההכנסות כאשר במקביל סעיפי ההוצאות עלו כ- 3%.

נתון ההכנסות ממסים הושפע מאד בעלייה בחודש יולי שנובעת בחלקה מביצוע תשלומים שנדחו בזמן המלחמה. חרף הנתונים הפיסקלים המעודדים, תמונת המצב לשנה הקרובה עדיין לא ודאית ותהיה תלויה מאד בהתפתחויות הביטחוניות אשר ישפיעו על ההוצאות בסעיף הזה.

עוד ב-

'פעילים' מצננים את התחזיות: החלטת הריבית של הפד תוביל לתרחיש ספציפי

לכתבה המלאה

התאוששות בסחר הבינלאומי של ישראל בחודש יולי. עם סיום המלחמה מול איראן, היבוא והיצוא של המשק רשמו עליות ניכרות בחודש החולף. בין הסעיפים הבולטים בשיעור העלייה שלהם היו היצוא הביטחוני והיבוא של חומרי גלם ומכונות וציוד.