רונן מנחם, כלכלן שווקים ראשי של  בנק מזרחי טפחות, הגיב להחלטת שהוציא היום (רביעי) בנק ישראל, להשאיר את הריבית על 4.5%, זו הפעם ה-13 ברציפות.

מנחם השיב: "כצפוי, בנק ישראל הודיע על הותרת הריבית בשיעור של 4.5 אחוזים ללא שינוי. הריבית ירדה לאחרונה ב יום 1-1-24 וקודם לכן עלתה 9 פעמים, מ-0.1 אחוז עד ¾4 אחוזים.

נראה כי ממשיכים לתת את הטון הגורמים הפועלים נגד הורדת ריבית, לרבות: האינפלציה בפועל (שעומדת על 3.1 אחוזים ועדיין גבוהה מעט מהרף העליון של היעד, 3 אחוזים), תקרת הגירעון התקציבי ל-2025 (שהוגדלה ל-5.2 אחוזים מהתוצר, 0.3 אחוז תוצר מעל התחזית האחרונה של בנק ישראל), הסביבה המדינית – ביטחונית המתוחה (ע"ר החלטת הממשלה לכבוש את העיר עזה) ואי הוודאות הכללית במשק.

כל אלו גברו על הגורמים הממתנים, כולל ציפיות האינפלציה לשנה הקרובה משוק ההון ומהסקטור הפרטי, העומדות על 1.6 עד 1.9 אחוזים, ונמצאות, למעשה, מתחת לאמצע יעד האינפלציה (2 אחוזים), הנתון על התוצר העסקי (ללא חברות הזנק), שהתכווץ בקצב שנתי של 6.7% ברבע השני, והציפיות הדי רחבות שהריבית בארצות הברית תרד, בחודש הבא.

יצוין, כי השוואת דברי ההסבר להודעה הקודמת מראה, שקצב ההתאוששות של המשק מתאושש, בעוד בפעם הקודמת תוארה התאוששות "מתונה", מה שלא מרמז על דחף להורדת ריבית קרובה. בנק ישראל אכן מדגיש כי בניכוי ההשפעה המהותית של עם כלביא, הצמיחה חיובית, גם אם נמוכה מהפוטנציאל ארוך הטווח שלה.

עוד מוסיף בנק ישראל ומציין את האינדיקטורים השוטפים לפעילות המשק, המצביעים על חזרה מהירה לרמת הפעילות שקדמה למבצע. כך, להערכתנו, גם העלאה של ההתייחסות לפרמיית הסיכון של המשק בסדר הגורמים, תוך הדגשה כי עודנה גבוהה בהשוואה לרמתה ערב מלחמת חרבות ברזל ואמירה כי "התייצבה ברמה נמוכה", אל מול "ירידה משמעותית" בפעם הקודמת.

בסיפא של דברי ההסבר נכתב כי על רקע אי הוודאות הגיאופוליטית, תוואי הריבית ייקבע בהתאם להתכנסות האינפלציה ליעדה, יציבות השווקים הפיננסיים, הפעילות הכלכלית והמדיניות הפיסקאלית; נוסח זה זהה לנוסח מההודעה הקודמת מחודש יולי.

עוד ב-

בנק ישראל בהחלטה דרמטית: הריבית לא יורדת למרות הלחצים

לכתבה המלאה

להערכתנו, הותרת הריבית על כנה, ההתייחסות הדי אופטימית לפעילות הכלכלית, דברי ההסבר הזהירים והמשך הדגש על אי הוודאות הגבוהה – כל אלו ישליכו גם על החלטות הריבית הבאות; בנק ישראל ימשיך לנקוט מדיניות זהירה, תלוית נתונים, בדגש על הסביבה המדינית – ביטחונית, תוך המתנה לסימנים שיצביעו על התכנסות עקבית של האינפלציה לתוך תחום היעד (בשים לב לפער הרחב בין רמתה בפועל לבין הציפיות).