השוק

"ציונות פחות חשובה לאמריקאים - אם הטכנולוגיה טובה, הם קונים"

ישראל נתפסת כ"אומת הסטארט-אפ", אבל מאחורי הקלעים עומדים נציגים כלכליים שתפקידם לפתוח דלתות, לחבר בין חברות ישראליות לענקיות אמריקאיות, ולהבטיח שהטכנולוגיה הישראלית תגיע לכל העולם. איך בדיוק נראית העבודה מאחורי היצוא הישראלי? ומה באמת מניע את האמריקאים לבחור בישראל?

רוי שיינמן | 16/12/2025 17:02

נתן צרור הנספח הכלכלי בניו יורק (צילום שלומי אמסלם)

היחסים הכלכליים בין ישראל לארצות הברית הם הרבה יותר מסתם נתונים על היקפי סחר או מספרי אקזיטים. מאחורי כל עסקה, כל שיתוף פעולה ואקזיט של חברה ישראלית בשוק האמריקאי, עומדת רשת של נציגים ממשלתיים ששליחותם היא אחת: לקדם את הכלכלה הישראלית בזירה הבינלאומית.

בראש הרשת הזו עומדים הנספחים הכלכליים של ישראל - דיפלומטים כלכליים שמשמשים למעשה כשגרירים של התעשייה והחדשנות הישראלית.

בעולם שבו טכנולוגיה היא מטבע בעל ערך, והיכולת להגיע ללקוחות הנכונים קובעת הצלחה או כישלון, התפקיד של נספח כלכלי הופך למכריע. הם אלו שסורקים את השווקים, מזהים הזדמנויות, ומפגישים בין חברות ישראליות לענקיות עולמיות - לפעמים עוד לפני שהחברות הישראליות עצמן הבינו שיש להן מה להציע.

ב-45 מדינות ברחבי העולם פרוסים כיום נספחים אלו, כאשר ארצות הברית, כשוק המרכזי והאסטרטגי ביותר, מהווה יעד ראשון במעלה.

נתן צרור, הנספח הכלכלי של ישראל בניו יורק, יושב בלב המערכה הזו. בשליחות השלישית שלו, הוא מוביל משרד שפועל כמעין "שגרירות כלכלית" במדינה החשובה ביותר לכלכלה הישראלית.

בראיון ל-ice הוא חושף את מה שקורה מאחורי הקלעים: איך מגיעים לתפקיד החשוב הזה, איך בונים תכניות עבודה שנתיות עם ענקיות אמריקאיות, ואיך המלחמה בישראל משפיעה - או דווקא לא משפיעה - על הרצון של האמריקאים לעבוד עם טכנולוגיה ישראלית.

איך מגיעים להיות נספח כלכלי?
פעם בשנה-שנתיים פותחים קורס צוערים, השנה נרשמו מעל 1,000 מועמדים ובסופו נבחרים כ-12 צוערים. כדי להירשם צריך שיהיה תואר אקדמי כלשהו, לא משנה באיזה תחום. חשוב שיהיו אנשים עם ראש על הכתפיים, יכולת תגובה, הוצאה לפועל, אנשים עם יוזמה שיודעים להגיב למציאות משתנה".

הנספחים הכלכליים של ישראל עם נשיא המדינה, יצחק הרצוג, ושר הכלכלה, ניר ברקת. (שלומי אמסלם).

מה היתרונות בתפקיד?
"זאת כבר השליחות השלישית שלי ואני יכול להגיד בביטחון - זה אחד התפקידים המרתקים שיש בשירות הציבורי ואולי בכל שוק התעסוקה. זה תפקיד מדהים, אתה למעשה הנציג הבכיר ביותר של מדינת ישראל במדינות החשובות בעולם. אתה שר האוצר, הכלכלה, החקלאות, התקשורת - אתה כמעט 'ראש ממשלת ישראל' בחו"ל, אתה הפנים של המדינה.

יש לך צוות, תכנית עבודה, יעדים והישגים כמותיים שאתה נמדד על פיהם. אתה נמדד במבחן התוצאה אבל גם במבחן הדרך. סומכים עליך, אתה מנהל תקציבים, אנשים, משרד, מנהל מעין 'שגרירות כלכלית' של מדינת ישראל במדינות חשובות. אנחנו ב-45 מדינות בעולם, בקרוב ב-50, ואילו המדינות הגדולות והחשובות בעולם".

באיזה תהליכים אתם מעורבים?
התפקיד שלנו כנציגי סחר חוץ הוא לקדם ייצוא ישראלי ושיתוף פעולה כלכלי בין המדינות, כמו גם קידום של השקעות זרות בתעשייה הישראלית. זה כולל גם מיזוגים ורכישות וגם השקעות ישירות וגם אקזיטים. כשחברה ישראלית עושה אקזיט אנחנו מעורבים בקשירת הקשר.

מה כוללת העבודה?
אנחנו פועלים בעיקר בקידום הסחר בין המדינות, להביא חברות ישראליות לארה"ב ולהפגיש אותן עם הזדמנויות עסקיות. אם נחשוב שיש מוצר שיכול לעבוד בארה"ב אנחנו נפעל להביא אותו גם אם החברה עצמה לא חשבה על זה אפילו.

יום יום אנחנו סורקים את השוק ומביאים את החברות עצמן לארה"ב ולעולם כולו. בכל יום יוצאות 10 משלחות ישראליות לחתום על עסקאות או להיחשף הזדמנויות כשהנספח הכלכלי יצר את החיבור".

איך בונים תכניות עבודה עם השינויים המהירים בשנים האחרונות?
על סמך ההיכרות שלנו עם הצוותים, נוצרים קשרים ואנחנו מבינים מה הצרכים שלהם לשנה הבאה. נניח חברת ורייזון, אנחנו מבינים שהם רוצים סוג של אפליקציה או רכיב והם יודעים שבישראל הם יכולים למצוא את הכי טוב.

אנחנו נביא 10 חברות ישראליות מועמדות וכך אנחנו בונים תכנית לשנת 2026 עם משלחות מכל הסוגים. האמריקאים לא עושים את זה מתוך ציונות, הם עושים את זה כי הם מבינים שהמוצרים הישראליים יכולים להביא להם יתרון עסקי, הם מכירים באיכות".

יש גם את הצד הפסיבי - כל יום אנחנו מקבלים פניות ישירות מחברות שונות שרוצות לחדור לשווקים חדשים. יש לנו מערכת פניות לתעשייה הישראלית, נכנסים לאתר של הנספחות, והנספח מתייחס לכל פנייה באותה רצינות, כי זו חברה ישראלית שמעסיקה עובדים ישראלים ומפרנסת משפחות ישראליות".

באיזה תחומים ישראל נתפסת כבעלת יתרון בעיני האמריקאים?
"הסייבר כמובן מוביל, אבל גם פינטק, AI, כל מה שקשור לבריאות - ציוד רפואי וטכנולוגיות בריאות. רק בשבוע שעבר היה ביקור של 10 חברות בתחום רפואת הנשים שלקחנו לפגוש הזדמנויות עסקיות בארה"ב, הייתה התלהבות מטורפת.

גם פרופ-טק או קונסטרקשן-טק: טכנולוגיית בנייה. עולם ההשקעות. HLS - ביטחון מולדת. טכנולוגיות של ערים חכמות: ארה"ב עומדת לארח את המונדיאל ולאחר מכן את האולימפיאדה - הם יצטרכו מערכות לאבטחת המונים ומערכות לניהול תנועה".

איך המלחמה השפיעה על היחסים הכלכליים בין ישראל לארה"ב?
"זאת המציאות ואי אפשר להתעלם מזה, אבל צריך להבין - כל אחד מהבכירים בכלכלה האמריקנית, וכל אחד מהמושלים ומראשי הערים צריכים להצליח בתפקיד שלהם. אם אתה ראש עיר אתה צריך להראות שאתה מספק לתושבים בריאות ניקיון והשכלה ועל זה תימדד.

אם אתה מנהל רשת סופרמרקטים למשל אתה צריך להראות צמיחה ברווחים. אלה דברים שאפשר לפעמים לעשות רק עם טכנולוגיה ישראלית. לכן, בסופו של דבר ולמרות המתיחויות, אם טכנולוגיה ישראלית היא הפתרון, אז השאר לא משנה".

איפה נקודות הכשל ביחסים הכלכליים בין ישראל לארה"ב?
"בשבוע שעבר הייתי בכנס בפילדלפיה ושם דיברו על ההבדלים בתרבות העסקית. הישראלים רוצים תוצאות ומהר, הם רוצים תגובה מהירה מהשווקים, זה האופי הישראלי.

בצד האמריקאי קצת יותר יסודיים, לוקחים את הזמן ללמידת השווקים, נותנים הרבה מאוד חשיבות ללמידה לאורך זמן של שווקי יעד. במישור הזה הישראלים קצת לוקים. אנחנו רוצים לנצל את זמן עד תום".

אתם מעורבים גם בסיטואציות פחות נעימות שנובעות מההבדלים האלו?
"בתור נציגים של משרד הכלכלה אנחנו לא נכנסים למשא ומתן העסקי עצמו, ולכן אני לא יודע מה קורה שם. יכול להיות שיש סיטואציות שבהן יש סכסוך עסקי ויכולים להיות מצבים שבהם הבדלי התרבויות יכולים להביא לפערים בין הצדדים.

עוד ב-

אקזיט ענק בדרך? הישראלית שעשויה להירכש ב-7 מיליארד דולר

לכתבה המלאה

זה יכול לקרות אבל עדיין - האיכות של הטכנולוגיה והעבודה גורמת לכך שהצד השני מבין שיש פה טכנולוגיה שיכולה לעזור לו לגבור על מתחריו. אם אנחנו נבוא עם טכנולוגיה מנצחת, אז יתגברו על הבדלי התרבויות".