השוק
אחרי הורדת הריבית: תפנית דרמטית בהוצאות משקי הבית בישראל
חברת מנורה ERN חושפת נתונים מסקרנים מתוך מחקר חדש שערכה החברה, שבחן את השפעות הורדות הריבית על הוצאות משקי הבית בישראל, מהם עולה כי הציבור בישראל שחרר את הרסן בכל הנוגע להוצאות
חברת מנורה ERN חושפת נתונים מסקרנים מתוך מחקר חדש שערכה החברה, שבחן את השפעות הורדות הריבית על הוצאות משקי הבית בישראל.
"דו״ח מחלקת המחקר של מנורה ERN מבוסס על ניתוח נתוני תשלומים בפועל באמצעות צ׳קים והוראות קבע בנקאיות דיגיטליות, ונערך בהשוואה שנתית בין שלוש תקופות מובחנות: התקופה שקדמה להורדת הריבית הראשונה (1–23 בנובמבר 2025), התקופה שבין הורדת הריבית הראשונה לשנייה (24 בנובמבר 2025 – 5 בינואר 2026), והתקופה שלאחר הורדת הריבית השנייה (מ־6 בינואר 2026 ועד 26 בינואר 2026).
בכל אחת מהתקופות נבחנו כמות העסקאות, היקף ההוצאה הכולל וגובה העסקה הממוצעת, תוך השוואה לאותן תקופות בשנת 2025/2024, במטרה לבודד את השפעת השינוי בריבית על דפוסי הצריכה של משקי הבית בישראל.
לפני הורדת הריבית: ריסון וקיפאון בצריכה: מהנתונים עולה כי בתקופה שקדמה להורדת הריבית הראשונה נרשמה האטה משמעותית בפעילות הצרכנית. כמות העסקאות ירדה בכ־15% לעומת השנה הקודמת, ובמקביל נרשמה ירידה גם בהיקף ההוצאה הכולל. נתונים אלו משקפים התנהלות זהירה של משקי הבית, המאופיינת בדחיית רכישות ובהתמקדות בצריכה הכרחית בלבד.
לאחר הורדת הריבית: נקודת מפנה בפעילות: כבר בתקופה שלאחר הורדת הריבית הראשונה נרשמה תפנית ברורה: כמות העסקאות עלתה בכ־5% בהשוואה שנתית, והיקף ההוצאות חזר לצמוח. גובה העסקה הממוצעת נותר יציב, נתון המצביע על הרחבת נפח הפעילות ולא רק על שינוי במחירים או ברכישות נקודתיות.
התאוששות הדרגתית, לא זינוק חד: גם לאחר הורדת הריבית השנייה נמשכת מגמת ההתייצבות. אף שעדיין נרשמת ירידה מתונה בכמות העסקאות ביחס לשנה הקודמת, מדובר בפערים מצומצמים משמעותית בהשוואה לתקופה שלפני תחילת מהלך הורדת הריבית. תמונה זו מצביעה על התאוששות הדרגתית בביקוש הצרכני, תהליך אופייני להשפעת שינויים מוניטריים על משקי הבית.
הבחינה המגזרית מגלה תמונה מורכבת של התאוששות לא אחידה: במגזר הכללי, עסקאות הצ'קים עלו ב-5% בהשוואה שנתית לאחר הורדת הריבית הראשונה לעומת ירידה של 15% בתקופה שקדמה להורדה-עליה נוספת נרשמה גם לאחר ההורדה השנייה
באזור המרכז, שבו מתרכזות משפחות מהמעמד הבינוני-גבוה, נרשמה לפני שתי הורדות הריבית ירידה חדה של 18% בכמות העסקאות, ולאחריה חזרה מתונה בלבד לצמיחה של 0.6%.
באזור המרכז, שבו מתרכזות משפחות מהמעמד הבינוני-גבוה, נרשמה לפני שתי הורדות הריבית ירידה חדה של 18% בכמות העסקאות, ולאחריה חזרה מתונה בלבד לצמיחה של 0.6%.
לעומת זאת, באזור הדרום נרשמה התאוששות חדה יותר: מירידה של 17% לפני הורדת הריבית, לעלייה של 6% לאחריה. במחלקת המחקר של ERN מסבירים כי אזור הדרום, שבו שיעור משקי הבית עם חובות גבוה יותר, הגיב מהר יותר לשיפור בתנאי האשראי
שוק הוראות הקבע (הו"קים) שבו העסקה הממוצעת גבוהה משמעותית המשיך לצמוח לאורך כל התקופה. כבר לפני הורדת הריבית הראשונה נרשמה עלייה של 22% בכמות העסקאות בהו"קים בהשוואה לשנה הקודמת, ולאחר הורדת הריבית הראשונה נמשכה הצמיחה בקצב של 13.9%. גם לאחר הורדת הריבית השנייה נותרה מגמת הצמיחה חיובית-קרי עלייה של 11.4%.
על פי המחקר, משקי בית בעלי יכולת כלכלית חזקה יותר, אלו שמשתמשים בהוראות קבע לרכישות גדולות, לא הפסיקו לצרוך גם בתקופת אי הוודאות הכלכלית. במילים אחרות, בעוד שהצריכה השוטפת הגיבה ברגישות גבוהה לשינויי הריבית, הרי שבתחום הוראות הקבע (הו"קים), המאופיין ברכישות גדולות כמו שכר לימוד, מנויים יוקרתיים והחזרי חוב, גובה העסקה הממוצעת נותר יציב וגבוה לאורך כל התקופה סביב רף ה 4,300 ש"ח.
בענף הרכב המשומש, המאופיין בעסקאות בהיקפים גבוהים יחסית, הנתונים מראים כי לפני הורדת הריבית חלה ירידה חדה הן במספר העסקאות והן בהיקף ההוצאות לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
לאחר הורדת הריבית השנייה נרשמה עצירה במגמת ההידרדרות: מספר העסקאות התייצב, והיקף ההוצאה הכולל הצטמצם בשיעור נמוך משמעותית מהתקופה שקדמה למהלך. ממצא זה מצביע על כך שהשפעת הריבית באה לידי ביטוי בעיקר דרך שיפור תנאי המימון והפחתת חסמי כניסה לעסקאות גדולות גם כאשר רמת אי־הוודאות הכלכלית נותרת גבוהה.
לעומת זאת, בענפי הקמעונאות והצריכה היומיומית נרשמה תגובה חלשה יחסית להורדת הריבית. נתון זה מחזק את הטענה כי הריבית אינה “משחררת” צריכה בסיסית, אלא פועלת בעיקר באזורים שבהם קיימת אלטרנטיבה של דחייה או פריסה.
שי פרמינגר, מנכ״ל מנורה ERN: "התמונה שעולה מהנתונים מורכבת אך ברורה: הורדות הריבית אכן מסמנות נקודת מפנה בהתנהגות משקי הבית, אבל ההשפעה שלהן אינה אחידה. אנו רואים התאוששות מהירה יחסית בקרב משקי בית בעלי גישה טובה יותר לאשראי שם שוק הוראות הקבע המשיך לצמוח ב-14% גם לאחר ההורדות.
עוד ב-
לעומת זאת, בשוק הצ'קים, שמשרת אוכלוסייה רחבה יותר ובעלת יכולת כלכלית נמוכה יותר, התאוששות ההאטה של 15% היא חלקית בלבד. זו לא תופעה ייחודית לישראל: מחקרים כלכליים מראים שוב ושוב שכלים מוניטריים פועלים בצורה הדרגתית ובעוצמה שונה על פני שכבות הכנסה שונות".
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
