על פי דו"ח התעסוקה בארה"ב שפורסם לאחרונה, נחשפו הכלכלנים לנתון מפתיע וגבוה מהציפיות - תוספת ניכרת של 130 אלף משרות בחודש ינואר. בנוסף, צוין כי נתוני נובמבר ודצמבר עודכנו כלפי מטה ב-17 אלף משרות בלבד, מתון מאוד בשביל חודש העדכון הסטטיסטי שה-BLS עורכת בינואר.

תוספת המשרות לפי דו"ח ה-ADP, אשר פורסם בשבוע שעבר עמדה על 22 אלף. נתוני המשרות הפנויות הצביעו בעיקר על התמתנות משמעותית בדצמבר. על כך יש להוסיף תוספת מתונה בלבד של כ-210 אלף מובטלים חדשים בשבוע, על פי נתוני התביעות לדמי אבטלה, שפורסמו במהלך החודש – נמוך לדוגמה מהרמות הממוצעות של 2019, שלא לדבר על תקופות של מיתון בארה"ב.

יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים, מימון והשקעות, התייחס לדו"ח המדובר ואמר: 
"נתוני התעסוקה שפורסמו אמש בארה"ב תומכים בהערכה, לפיה המשק האמריקאי אינו גולש להאטה בפעילות הכלכלית וכי עליות השכר עשויות לתרום ללחצים אינפלציוניים. עודפי היצע מטח בשוק המקומי, לצד הירידה ברף החששות מהסלמה ביטחונית, ממשיכים לתמוך בהיחלשות הדולר אל מול השקל.

השקל מתחזק אל עבר רמת הקיצון של של 2021, כאשר נסחר אל מתחת לרמת 3.07 שקל לדולר. להערכתנו, בנק ישראל יעדיף להמתין לתקציב המאושר בטרם ינקוט בצעדים משמעותיים בשוק המטח המקומי".

עוד ב-

מנהל ההשקעות הראשי בבנק UBS חושף: זו ההמלצה למשקיעים

לכתבה המלאה

בהמשך דבריו, טען פריימן כי "בנק ישראל עשוי להפחית את ריבית השקל מוקדם מהצפוי - כחלק מצעדיו להפחית את כדאיות ההחזקה בשקל. התחזקות השקל אל עבר רמת 3 שקל לדולר, עשויה לפגוש התבטאויות פומביות מצד בכירים בבנק ישראל, שיבקשו להעביר מסר לשווקים לגבי רמת שער החליפין הראויה. ייסוף השקל משמש כלי חשוב בבלימת האינפלציה וירידת מדד המחירים לצרכן אל מתחת למרכז טווח היעד של בנק ישראל, דבר אשר יתמוך בהפחתת ריבית השקל".