ועדת העבודה והרווחה החלה לדון בפרק ט"ז מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026), התשפ"ו-2026 (חוק ההסדרים) העוסק בשמירה על זכויות מבוטחים בסיעוד. הסעיף מבקש להגביל את שכר הטרחה שגובים גורמים פרטיים עבור טיפול בתביעות לגמלת סיעוד מהביטוח הלאומי ומתגמולי ביטוח סיעודי פרטי.

נציג משרד האוצר יגאל גוטשל הציג את הצעת החוק וציין כי כיום, בגין תביעות לגמלת סיעוד מהביטוח הלאומי או מחברות ביטוח פרטיות נגבה שכר טרחה ממוצע של כ-20%: "יש כאן כשל שוק משמעותי שנובע מא-סימטריה של מידע, חברות שמנצלות את המצוקה של הקשישים, את חוסר ההבנה שלהם לגבי פשטות התהליך ואת הדחף שלהם לקבל מענה מהיר״. 

ח"כ מירב כהן, מסרה: "יש מייצגים שגובים 20% עמלה מגמלה שניתנת ל-5 שנים. המשמעות היא שנה שלמה שהולכת למתווך במקום לאדם הסיעודי וזה לא כולל מע"מ. יש גם שיווק מאוד אגרסיבי שגובל לפעמים בהתחזות. אדם יוצא מבדיקה או אשפוז ומחכה לו מישהו ללא כל זיהוי, מציע לו שירות והוא מקבל את התחושה שאותו אדם יביא לו משהו שהוא לא יכול לקבל לבד. התעשייה הזאת קמה ופרחה בגללינו כי מערכת מימוש הזכויות הייתה סבוכה וככל שנעשה אותה פשוטה יותר הצורך במתווכים יקטן. צריך לייצר יציבות בענף הסיעוד הזה ויש מקום להגדיר את כללי המשחק מחדש. בעיניי ההצעה הזאת מאוזנת". 

ח"כ צגה מלקו, הצטרפה לדבריה של כהן והוסיפה: "יש קשישים רבים בהם עולים חדשים שלא היו הולכים למלא את הטופס בעצמם, בין היתר בגלל קשיי שפה וכתיבה. הביטוח הלאומי צריך לקחת אחריות ולסייע להם, ובינתיים אי אפשר לשפוך את התינוק עם המים בגלל כמה עורכי דין. צריך למצוא את האיזון".

על פי ח"כ דן אילוז, ההליך מול הביטוח הלאומי מורכב עבור רבים והזהיר כי הגבלת שכר הטרחה עלולה לצמצם את נותני השירות ולפגוע בחופש הבחירה לשלם עבור ייצוג מקצועי. ח”כ מאיר כהן ציין שהצורך הרחב במתווכים מצביע על כשל שמצריך רגולציה והגנה על אוכלוסיות פגיעות, מבלי לפגוע בעבודתם של עורכי הדין.

עו"ד מלי גרנות, מנהלת המחלקה המשפטית בעמותת אביב: "אנשים גוזרים קופון על גמלת הסיעוד בסכומים של חמש ספרות וזה נורא. אנחנו נותנים את השירות הזה בחינם ומדריכים אנשים איך לעשות את זה בשעה. גם בתביעות מול ביטוח הסיעודי אנחנו מסייעים ועוזרים בשיחה למשפחה ואם צריך גם מלווים בצורה יותר מדויקת, אבל לרוב כשיש ילדים מספיק חזקים הם יכולים לעשות את זה". 

עו"ד שרית דימרי, הלשכה המשפטית בביטוח הלאומי: "היום התהליך להכרה בגמלת סיעוד פשוט. ניתן להגיש תביעה באמצעים מקוונים ונדרשים מסמכים רפואיים מינימליים. רוב התביעות מתבררות באופן טלפוני ו- 70% מהתביעות מאושרות כבר בשלב הזה. אם התביעה נדחית או שהמבוטח סבור שמגיעה לו רמה גבוהה יותר, הוא יכול לפנות לוועדה מייעצת דרך האתר ואז מתבצעת בדיקה נוספת. להערכתנו, גם כאן מרבית הפניות הן ללא עו"ד ויש רק כ-3,000 פניות בשנה".

בנוסף היא ציינה כי הביטוח הלאומי מעניק סיוע משפטי חינם להגשת הבקשות על בסיס סיכוי משפטי של 30% וללא מבחן הכנסה: "המטרה היא למצות את הזכויות ואנחנו עושים כמה שיותר בשנים האחרונות כדי לאפשר תהליכים פשוטים ולהפחית בירוקרטיה. נמשיך לפעול ולשתף פעולה עם כל דבר שמקדם את המטרות האלה". 

עוד ב-

ביטוח לאומי בבשורה אדירה: אלה הזכאים לפטור מדמי תשלום

לכתבה המלאה

עו"ד ענת קאופמן, לשכת עוה"ד: "כל מה שקיבלנו עד עכשיו היה בערך ורק דבר אחד נאמר כאן בפה מלא - 'עורכי הדין עושקים'. אני מוחה על זה, זה מעליב ולשון הרע. לא קיבלנו כאן נתונים לגבי כמה שנים הביטוח הלאומי משלם בממוצע סיעוד, מה הגיל הממוצע של הפונים, בכמה מהתביעות שלא אושרו הוגשו ערעורים וכמה היו מיוצגים על ידי עורכי דין? עושק זו מילה חמורה מאוד ובתי משפט פוסקים במשך שנים שכר טרחה".