החלטת בנק ישראל להשאיר את הריבית על כנה, על 4%, התקבלה בשוק ברגשות מעורבים. מצד אחד, ההבנה כי ישראל עלולה ללכת למערכה ארוכה מול איראן, ומצד שני - תגובות זועמות של קבלנים ובעלי עסקים, שטוענים כי הנגיד היה חייב להוריד את הריבית ברבע אחוז לפחות.

לפי הבנק המרכזי, הסיבה לאי ההפחתה נעוצה באי-הוודאות הגאו-פוליטית, כלומר בצל מלחמה אפשרית מול איראן. הוועדה ציינה בהחלטתה כי האינפלציה הוסיפה להתמתן, ואת העובדה ששוק העבודה עודנו הדוק נוכח מגבלות ההיצע, כמו גם את התחזקות השקל.

אחד הפרמטרים המעניינים, שלא צוין בהחלטות קודמות, הוא נושא מחירי השכירות של הדירות בישראל. בוועדה ציינו כי "קצב העלייה עלה מ-2.6% במדד נובמבר ל-3.8% במדד ינואר. קצב העלייה השנתי בחוזים בהם הייתה תחלופת שוכר עלה מ-4.6% בדצמבר ל-6% בינואר. מחירי הדירות שבו לעלות בשני המדדים האחרונים".

פתאום, מחירי הדירות הפכו לשיקול עבור הנגיד. גרף מתוך ההחלטה של הוועדה

כלומר, הסיבה המרכזית היא הנושא האיראני, אבל בנק ישראל לא התעלם גם משוק הדירות בהחלטה שלו וההערכה היא שהעובדה שקצב הירידה במחירי הדיור נבלם בהחלט לא נעלם מעיני הנגיד. כזכור, בהודעה הקודמת הדגיש הבנק את הגידול בהיצע הדיור בישראל, אך הפעם הוא בחר לציין את העלייה במחירי הדירות.

"אני חושב שהדרך להבין אותנו היא במידה מסוימת דואלית, אבל זה לא רק איראן. רוחות המלחמה וחלק משמעותי מנתוני הכלכלה לא הצדיקו הורדה שלישית רצופה. הכלכלה עם פעילות חזקה וערה, רואים צמיחה של 4% ברבעון האחרון, רואים 13% ברבעון הקודם לאחר התיקון, שוק העבודה הדוק והשכר עולה בקצב מהיר", אמר הערב נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, ל-ice. "אנחנו רואים תיקון בשוק התעסוקה והשכירויות עולות, לאחר ירידה. יש לזה משקל גבוה. להורדות הריבית ולשינויים יש השפעה שלוקחת זמן. לאחר שתי הפחתות רצופות, זה נכון שאנחנו לא מייצרים פה עודף ביקוש שיאיץ את האינפלציה ונצטרך לעשות רוורס. בחלק מהמדינות זה אכן קרה".

לפי הוועדה, ההערכה היא שהריבית תעמוד בסוף השנה על 3.5%. מה צפוי בהחלטה הבאה והאם אתה עדיין רואה שתי הפחתות נוספות עד ספטמבר, כפי שהערכת בעבר, בכפוף למצב הביטחוני?
"בפעם הקודמת אנשים אמרו שהפתענו. בהחלטה ההיא, אמרתי שהאינפלציה תעלה בדצמבר, והיא עלתה, ואז תרד לסביבת מרכז היעד. זה בדיוק איפה שאנחנו מבחינת האינפלציה. אמרתי שהוועדה תרצה, כל עוד אין שינויים גדולים, לבחון את השפעות הורדות הריבית, על אותו עודף ביקוש שאני מדבר אליו. אתה מוסיף על זה את העלייה באי הואות הגיאו-פוליטית. זה לגבי היום. לגבי העתיד, סימנו ריבית של 3.5% בסוף 2026, אני עדיין מעריך שלא נהיה רחוקים משם. אנחנו רוצים לראות שאין גידול בעודף הביקוש. אנחנו עדיין מסמנים שבסוף השנה נלך לא רחוקים משם".

מה אתה חושב על דבריו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הערב, שאומר כי "החלטת הנגיד שגויה. קורא לו לחזור בו מהחלטתו, ולהמשיך במגמה של הפחתות הריבית"?
"שמעת מה אני חושב לגבי היעד בסוף השנה. אנחנו רוצים לעשות את זה בצורה מושכלת, שלא נראה שינוי בתוואי ובציפיות האינפלציה. ספציפית לגבי דבריו, אתה יודע שאני בוודאי לא קם בבוקר, פותח את החלון ומחליט מה יהיה גובה הריבית. ההחלטות נעשות על ידי הוועדה בצורה סדורה, לאחר ימים ארוכים של דיונים וניתוח כולל של השוק על ידי חטיבת השווקים והמחקר. בסוף, אני מבין שההחלטה גוררת לא מעט תגובות, חלקן מוצלחות יותר וחלקן פחות".

האינפלציה עדיין נמוכה מהמדינות המפותחות, ויש לכם צפי להמשך ירידה, אולי לכיוון של 1%. הפער מול הריבית גבוה. יכול להיות שבגלל זה רבים הרימו גבה על ההחלטה?
"אנחנו פועלים לפי נתונים והתפתחויות. בפעם הקודמת ידענו לפעול מוקדם כדי שנהיה בסביבת מרכז היעד. לקראת סוף השנה האינפלציה אמורה לרדת לכיוון מרכז היעד, אבל ככל שנראה שההתפתחויות מצדיקות שינוי בהערכות, נפעל בהתאם".

עוד ב-

בנק ישראל מותקף בגלל הריבית: "מתעלם מהסכנה הגדולה לכלכלה"

לכתבה המלאה