השוק
המדינה מחלקת מתנה לפנסיה: אבל כולם מפספסים אותה
המדינה מעניקה לכם הטבה שיכולה להיות שווה מאות אלפי שקלים במהלך שנות החיסכון, אבל רק בתנאי שתדעו בדיוק איך לקבל אותה. מה המתנה הגדולה לחוסכים בפנסיה ואיך אפשר לקבל אותה?
כל מי שחוסך לפנסיה מבין את החשיבות של שינויים קטנים היום לטווח הארוך. הנושא המרכזי בו מתמקדים לרוב הוא דמי הניהול, ובצדק - הפרש של עשירית אחוז בדמי הניהול יכול להשפיע מהותית על החיסכון והקצבה שלכם בפרישה.
אבל בעוד החוסכים מתעסקים בדמי הניהול, רובם לא מודעים למתנה משמעותית בהרבה שהמדינה מעניקה - אבל רק לחלק מהחוסכים, שגם היא יכולה להסתכם בעשרות או אפילו מאות אלפי שקלים על פני שנות החיסכון.
מדובר בהבטחת תשואה ריאלית של 5.15% על חלק מהכסף, ללא תלות בביצועי השוק. זו הטבה משמעותית שיכולה להשפיע באופן דרמטי על גובה הקצבה בפרישה - בתנאי שתדעו לנצל אותה.
ההבטחה פשוטה על הנייר: על 30% מכלל הנכסים בקרן הפנסיה, המדינה מתחייבת לתשואה ריאלית של 5.15% לשנה, צמודה למדד המחירים. כלומר, אם האינפלציה עומדת על 2.5%, החוסכים מקבלים תשואה נומינלית של כ-7.65% על המנגנון הזה - בלי סיכון, בלי תנודתיות, ובלי להיות תלויים בביצועי מנהלי ההשקעות או במשברים בשווקים.
אם הקרן הצליחה לייצר תשואה גבוהה יותר בשוק, העודפים עוברים לקרן מיוחדת של המדינה. אם הקרן לא הצליחה להגיע ל-5.15%, המדינה משלימה את ההפרש - מהכסף שנצבר בקרן הייעודית או ממקורות אחרים. כך נוצרת רשת ביטחון שמבטיחה יציבות ושקט נפשי לחוסכים, במיוחד בעתות משבר כלכלי.
הפרט הכי חשוב בנוגע להטבה: זכאים לה רק מי שחוסכים בקרן פנסיה מקיפה ולא משלימה.
זה גם מסביר למה יש תקרת הפקדה מחמירה למקיפה - כ-5,645 שקלים לחודש בשנת 2026, המבוססת על כ-20.5% מפעמיים השכר הממוצע במשק. מי שמרוויח יותר ורוצה להפקיד עוד, צריך לעבור לקרן משלימה, שבה אין הבטחה כזו.
הרציונל מאחורי התקרה הוא פשוט: המדינה לא מוכנה לסבסד ללא הגבלה את החוסכים האמידים. ההבטחה היא הטבה ממשלתית שעולה כסף מהקופה הציבורית, ולכן היא מוגבלת למי שמפקיד בגבולות הסבירים. בפועל, כלל האצבע הוא: קודם ממצים את המקיפה עד התקרה, ורק אז עוברים למשלימה.
עד 2022, המנגנון פעל אחרת. המדינה הנפיקה אגרות חוב מיועדות מסוג "ערד" - ניירות ערך שהבטיחו תשואה של 4.86% בתוספת הצמדה למדד. החוסכים ידעו שחלק מכספם מושקע בנייר ערך ממשלתי בטוח. אבל בנובמבר 2021, בחוק ההסדרים, הוחלט על רפורמה: המדינה תפסיק להנפיק אג"ח חדשות והמנגנון יעבור למתווה "הבטחת תשואה".
לפי המתווה החדש, הקרנות משקיעות את אותם 30% בשוק ההון בחשבון מיוחד, והמדינה מתחייבת לתשואה של 5.15% - גבוהה יותר מהאג"ח הישנות. אם השוק עושה טוב - העודפים נאגרים. אם השוק נופל - המדינה משלימה את החיסרון. זה מאפשר למדינה גמישות תקציבית גדולה יותר ולחוסכים תשואה גבוהה יותר על הנייר.
אבל לא כל חוסך בקרן מקיפה יכול להנות מההטבה הזו. הנושא הרגיש ביותר היום הוא מסלולי ההשקעה. מי שנשאר במסלול תלוי גיל או במסלול כללי - מקבל את ההטבה הזו בדרך כלל באופן מלא (על 30% מהכסף), לפחות אם הוא מעל גיל 50.
אבל מי שבוחר במסלולים מנייתיים אגרסיביים או במסלולים מחקי מדד כמו S&P 500, לא זכאי.
זה יוצר דילמה: האם לוותר על פוטנציאל תשואה גבוה יותר בשוק האמריקאי כדי לשמור על רשת הביטחון של המדינה? או לוותר על ההבטחה לטובת חשיפה מקסימלית למניות?
לחלק מהחוסכים הצעירים, הפוטנציאל של S&P 500 לאורך 30 שנה חזק מספיק כדי לוותר על ה-5.15% המובטחים. לחלק אחר, במיוחד מי שקרוב לפרישה, קשה לוותר על רשת הביטחון שהמדינה מציעה.
הבטחת התשואה היא יתרון משמעותי שמייחד את הפנסיה המקיפה מכל שאר האפיקים. בשנים של משבר בשווקים, כשהתיקים האחרים צוללים, ההבטחה הזו ממשיכה לייצר תשואה חיובית על חלק מהכסף. לאורך עשרות שנים, זה יכול להיות שווה מאות אלפי שקלים נוספים בחיסכון.
אבל כאמור יש אותיות קטנות: האם אתם מפקידים עד התקרה? איזה מסלול בחרתם? האם אתם מעל גיל 50 או מתחת? כל אחת מהשאלות האלה יכולה לקבוע אם תקבלו את ה"מתנה" או לא.
עוד ב-
לכן, לפני שבוחרים במסלול מנייתי אגרסיבי או מעבירים כספים למשלימה, כדאי להבין את המשמעות האמיתית של הוויתור על ההבטחה, כי בעולם של אי ודאות כלכלית, רשת ביטחון של המדינה היא נכס שקשה להעריך יתר על המידה.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
