בנק ישראל הודיע כי הוא מותיר את הריבית על כנה ברמה של 4%, בהתאם לציפיות השוק. עד לפני כחודש עמדו בשוק ציפיות לכמה הורדות ריבית במהלך 2026. המלחמה טרפה את הקלפים. הגירעון התקציבי הנובע ממנה, בשילוב עם העלייה החדה במחירי האנרגיה - שני גורמים שצפויים להאיץ את האינפלציה - חיסלו ככל הנראה כל סיכוי להורדת ריבית בטווח הנראה לעין. המשמעות הישירה לרוכשי דירות ולנוטלי משכנתאות: ההחזרים החודשיים לא ירדו בקרוב, ויכולת האישור של הבנקים נשארת מוגבלת.

במקביל להחלטה פרסמה חטיבת המחקר של בנק ישראל את תחזיותיה המעודכנות - והן מלמדות הרבה על האופן שבו בנק ישראל רואה את המצב. תרחיש הבסיס של התחזית מניח שמבצע "שאגת הארי" יסתיים לקראת סוף אפריל - הנחה אופטימית בהגדרה, שחטיבת המחקר עצמה מודה כי טומנת בחובה רמת אי ודאות גבוהה במיוחד.

בהינתן תרחיש זה, התוצר צפוי לצמוח ב-3.8% בלבד בשנת 2026 - ירידה חדה לעומת תחזית ינואר שעמדה על 5.2%. הפער הזה מתמחר את המחיר הכלכלי של המלחמה. ב-2027, אם הלחימה אכן תסתיים כצפוי ותחל התאוששות, הצמיחה צפויה לקפוץ ל-5.5%.

האינפלציה השנתית צפויה לעמוד על 2.2% ב-2026 ולרדת ל-1.8% ב-2027 - בתוך טווח היעד של הבנק, אך עם סיכונים מוטים בבירור כלפי מעלה. הגירעון התקציבי צפוי לפי חטיבת המחקר להגיע ל-5.3% תוצר ב-2026, ולרדת ל-4.4% ב-2027.

יחס החוב לתוצר צפוי להתייצב סביב 70.5% בסוף 2027 - רמה שתחייב את הממשלה לנהל מדיניות פיסקלית זהירה לאורך זמן, ותצמצם את יכולתה לתמרן בעת משבר.

עוד ב-

הנתון המדאיג של בנק ישראל על מחירי הדיור בישראל

לכתבה המלאה

מה שבולט במיוחד בתחזית הוא הזהירות הרבה שמגלה בנק ישראל. הסיכונים לאינפלציה מוטים כלפי מעלה לכל אורכה: אם המלחמה תתמשך מעבר לאפריל, אם פרמיית הסיכון של ישראל תעלה, אם השקל ימשיך להיחלש, או אם מחירי הנפט - שכבר זינקו ביותר מ-60% מאז תחילת המבצע לרמה של כ-113 דולר לחבית ברנט - יישארו גבוהים לאורך זמן, האינפלציה תדחוק מעלה ואפשרות הורדת הריבית תתרחק עוד יותר.
 

לעומת זאת, סיום מוקדם ומוצלח של הלחימה עשוי להאיץ את ההתאוששות ולהשיב את בנק ישראל למסלול של הפחתות - תרחיש שישפיע ישירות על המשכנתא, על הפנסיה ועל תיקי ההשקעות של כל אחד מאיתנו.