השוק

דירוג המניות הביטחוניות במרץ: המניה שזינקה 15% כשהמדד התרסק

אחרי שנת שיא שבה הביטחוניות הישראליות זינקו מאות אחוזים, מרץ הביא תזכורת חדה: גם הן חשופות לתנודתיות - עם ירידה חדה של מדד הביטחוניות. מי זינקה, מי התרסקה - ומה זה אומר למי שמחזיק בהן, ישירות או דרך הפנסיה?

רוי שיינמן | 5/4/2026 8:50

רם דרורי, בצלאל מכליס, בועז לוי, מיכאל גרוסמן, יואב תורג'מן, אלי דמרי (צילום מתוך אתר החברה בית שמש, ישראל סאן, תעשיה אוירית, מתוך אתר נקסט ויז'ן, סיון פרג', עשות, בואינג, shutterstock)

אם הייתם בודקים את תיק ההשקעות שלכם בתחילת מרץ ורואים שם מניות ביטחוניות אולי הייתם מרוצים - המלחמה באיראן שיפרה את הסנטימנט סביבן מתוך ציפייה לעלייה בפעילות ובזהמנות. אלא שחודש לאחר מכן ברור שמדובר היה בתקופה לא פשוטה. מדד ת"א ביטחוניות איבד במהלך החודש כמעט 10%, ירידה שאי אפשר להתעלם ממנה.

הסיבה היא לא חדשות רעות מהשטח - אלא בדיוק ההפך. ברגע שהתחילו לעלות סימנים לפתח דיפלומטי אפשרי ורמזים לסיום מלחמתי מהנהגה האמריקאית, המשקיעים התחילו לגלח מהמניות הביטחוניות את מה שמכונה "פרמיית המלחמה". ההיגיון פשוט: אם העימות מתקרר, הביקוש לציוד ביטחוני עלול להישחק - ואיתו גם הצמיחה הצפויה.

זה בדיוק מה שקרה לאלביט, המניה הישראלית הגדולה בבורסה, שספגה ירידה חדה בשבוע מסוים לאחר הצהרות מוושינגטון. מדד הביטחוניות כולו ירד כ-13% בשני ימי מסחר בלבד אחרי שהדיווחים על שייחות בין ארה"ב לאיראן התחילו לצאת.

הפערים בין החברות במרץ היו דרמטיים. פיסיבי הובילה בעלייה חריגה של כמעט 15%, וטיאסג'י הוסיפה מעל 11%. שתיהן יוצאות דופן בחודש שבו רוב חברות הסקטור ספגו.

אלביט מערכות עלתה גם היא במרץ בכמעט 10% - ביצוע חיובי בהתחשב בלחץ שסחף את הסקטור. לאחר עלייה של 114% בשנה האחרונה ו-51% מתחילת 2026, השוק עדיין מאמין בצבר ההזמנות שלה - 28 מיליארד דולר, שיא היסטורי - ובמיקומה כשחקן גלובלי שקשה להתחרות בו.

בצד השני של הטבלה: ארית קרסה 23%, אימקו איבדה כמעט 20%, ונקסט ויז'ן ועשות ספגו כל אחת ירידות של מעל 13%. אלו חברות קטנות יותר, עם נזילות נמוכה יותר, שבסביבה של אי ודאות - נוטות לרדת מהר יותר ממה שהן עלו.

כדי להבין את מרץ, צריך לזכור מה קדם לו. 2025 הייתה שנת חלום לביטחוניות הישראליות: אלביט סיכמה את השנה עם הכנסות שנושקות ל-8 מיליארד דולר, גידול של 16%. הרווח הנקי יותר מהכפיל את עצמו. המדד כולו הניב תשואות של מאות אחוזים בשנה.

הרקע לכך: מבצע "שאגת הארי" והמלחמה שעדיין נמשכת בעזה הגדילו את הביקוש המקומי, ומדינות ברחבי העולם שצפו בתוצאות הלחימה החתימו חוזים. הלייזר האווירי של אלביט, מערכות ההגנה האקטיבית, תחמושת מדויקת - כולן הפכו למוצרי ביקוש גלובליים.

מי שמחזיק פנסיה או קרן השתלמות בחברות מוסדיות שהשקיעו בביטחוניות - ורובן השקיעו, בהיקפים משמעותיים - חווה את ירידות מרץ בעקיפין. ההנפקות הצפויות של רפאל והתעשייה האווירית, בשווי משוער כולל של 150-160 מיליארד שקל, צפויות להעמיק את החשיפה הזו.