אנו מסכמים חודש אפריל יוצא דופן בעוצמתו עבור המשקיעים. בארה"ב, מדד ה-S&P 500 רשם תשואה של כ-9.6% ומדד הנאסד"ק 100 זינק בכ-14.3% - החודש הטוב ביותר שלו מאז פרוץ הקורונה במרץ 2020. בבית ההשקעות פסטרנק שהם חושפם איך החודש האחרון עיצב מחדש את השוק, ומה צפוי למשקיעים בהמשך? 

באירופה הביצועים היו צנועים יותר, עם עלייה של כ-4.7% במדד סטוקס 600 ושל 4.3% בדאקס הגרמני. ובישראל, ת"א-35 עלה בכ-6.7%, ת"א-125 ב-7.4%. מתחילת השנה ת"א-125 עדיין מנצח את ה-S&P 500 עם תשואה של כ-17.8% מול 5.7%.

אם לוקחים בחשבון את השפעות המט"ח הפער דרמטי יותר - משקיע  S&P 500 בדולר הפסיד כסף מתחילת השנה במונחים שקליים - הדולר ירד ב-6.2% מול השקל באפריל ובכ-7.2% מתחילת השנה, ונסחר סביב 2.95 שקלים. 

האירוע הגיאופוליטי-כלכלי המרכזי של השבוע, ואולי של השנה, היה ההודעה הדרמטית של איחוד האמירויות על פרישתה מארגון אופ"ק שתיכנס לתוקף ב-1 במאי. במילים פשוטות: אופ"ק הוא קרטל של מדינות יצרניות נפט, שבמשך שישים שנה תיאם את היצע הנפט העולמי באמצעות מכסות ייצור - כלומר הסכמים פנימיים על כמה כל מדינה תפיק כדי לשמור על מחירי הנפט גבוהים.

איחוד האמירויות, היצרנית השלישית בגודלה בארגון, החליטה שהיא לא רוצה יותר להיות חלק מהמשחק הזה. למה דווקא עכשיו? המכסה חנקה כ-30% מכושר ההפקה שלה. במשך שנים השקיעו האמירתים מיליארדי דולרים בהגדלת היכולת ל-5 מיליון חביות ביום עד 2027, אבל המכסה אילצה אותם להפיק רק כ-3 מיליון. עכשיו, חופשיים מהאזיקים, הם יכולים להזרים לשוק כמעט מיליון חביות נוספות ביום באופן מיידי.

ההחלטה מגיעה על רקע מלחמת איראן והתחושה באבו דאבי שסעודיה ושאר מדינות המפרץ הפקירו אותן מול מאות הטילים האיראניים. דווקא ישראל היא זו ששלחה לאמירויות סוללות "כיפת ברזל" עם כוחות צה"ל לסיוע בהגנה האווירית. 

המשמעות לשוקי ההון: לחץ פוטנציאלי כלפי מטה על מחירי הנפט בטווח הבינוני-ארוך, אבל בטווח הקצר, כל עוד מצר הורמוז במתח גבוה והמלחמה באיראן ממשיכה, מחירי הנפט נשארים גבוהים. יש סיכוי כי הפרישה הזו מסמנת את תחילתו של תהליך פירוק הדרגתי של מנגנון השליטה הסעודי בשוק הנפט, וייתכן כי מדינות נוספות ישקלו צעדים דומים. 

עוברים לארה"ב: ה-Fed החליט ביום רביעי להותיר את הריבית ללא שינוי בטווח של 3.5%-3.75%, בפעם השלישית ברציפות. אבל הכותרת לא הייתה ההחלטה עצמה אלא חוסר ההסכמה בוועדה - ההצבעה הסתיימה 8 מול 4, מספר המתנגדים הגדול ביותר מאז אוקטובר 1992. שלושה מתוך המתנגדים רצו להסיר מההצהרה את ההטיה לכיוון הקלה.

כלומר, הלחץ בוועדה הוא דווקא לכיוון מדיניות יותר ניצית. הסיבה ברורה: מחירי האנרגיה הגבוהים בעקבות מלחמת איראן ממשיכים להזין את האינפלציה, ואין כאן הלם זמני אלא לחץ מתמשך. זו הייתה גם הישיבה האחרונה של ג'רום פאוול כיו"ר ה-Fed; הוא יסיים את כהונתו ב-15 במאי, וקווין וורש, מועמדו של טראמפ, יחליף אותו. פאוול הודיע שהוא נשאר עד ינואר 2028, מה שמונע מטראמפ למנות נציג נוסף משלו ומחזק את עצמאות ה-Fed.

בגזרת הדוחות, השבוע פרסמו ארבע מענקיות הטכנולוגיה את תוצאות הרבעון. אלפבית פרסמה דוחות מעולים: הכנסות של 109.9 מיליארד דולר עם צמיחה של 22%, הקצב המהיר ביותר מאז 2022. Google Cloud עם צמיחה של 63%, וצבר ההזמנות שלה זינק ל-462 מיליארד דולר - יותר מההכנסות השנתיות של כל החברה ב-2025. המניה זינקה בתגובה לדו"ח.

גם מיקרוסופט סיפקה את הסחורה: הכנסות של 82.9 מיליארד דולר ועלייה של 18%, Azure צמח ב-40%, וההכנסות מ-AI חצו קצב שנתי של 37 מיליארד דולר, זינוק של 123%. צבר ההזמנות בענן קפץ ב-99% ל-627 מיליארד דולר. גם פה, הביקוש פשוט עולה על ההיצע. 

עבור מטא, למרות הכנסות של 56.3 מיליארד דולר וצמיחה של 33% (הקצב המהיר מאז 2021), המניה צנחה בכ-7% אחרי שהחברה הודיעה שתעלה את תקציב ההשקעות שלה ל-2026 לטווח של 125-145 מיליארד דולר - כמעט כפול ממה שהוציאה ב-2025. במילים פשוטות, המשקיעים שואלים: מתי כל הכסף הזה ב-AI יחזור בפועל לצורת רווחים? 

אמזון פרסמה הכנסות של 181.5 מיליארד דולר עם AWS שצומח ב-28%, הקצב הטוב ביותר בשלוש שנים. אפל עם הכנסות שיא של 111.2 מיליארד דולר ועלייה של 17% כאשר טים קוק יסיים את כהונתו כמנכ"ל ב-1 בספטמבר ויחליף אותו ג'ון טרנוס.

עוד ב-

דרמה במניית סוגת: בעלת השליטה מחסלת מעל 50% מהאחזקה בחברה

לכתבה המלאה

מה ניתן ללמוד מהשבוע הזה? הסיפור האמיתי הוא צבר ההזמנות בענן, לא ההכנסות הרבעוניות. אצל אלפבית הוא הוכפל ברבעון אחד, אצל מיקרוסופט קפץ ב-99% וזה אומר שהביקוש ל-AI אמיתי, גדול ומגובה בחוזים לשנים קדימה.