השוק
מהפך בשער הדולר: זה השער אליו הוא מזנק ולאן הוא הולך מכאן?
רק אתמול נסחר הדולר באזור 2.8 שקל, ונראה היה שאין מי שיעצור את הנפילה. ואז הגיע רמז מהנגיד מאמיר ירון - והמטבע האמריקאי קופץ. מה באמת קרה כאן, ומדוע דווקא עכשיו בחר בנק ישראל לשנות כיוון?
הדולר עבר בתוך יממה אחת מהפך. אחרי שבועות שבהם שבר רף אחרי רף כלפי מטה - מתחת ל-3 שקלים, מתחת ל-2.9, ואתמול אף סביב 2.817 שקל בשפל של שלושה עשורים - הוא מזנק היום לרמה של 2.86 שקל.
גם האירו מצטרף לתנועה וקופץ ל-3.332 שקל. הסיבה לתפנית לא קשורה לנתון כלכלי דרמטי או לאירוע גיאופוליטי, אלא למשפט אחד של נגיד בנק ישראל.
בכנס אלי הורביץ של המכון הישראלי לדמוקרטיה רמז פרופ' אמיר ירון כי ירידת הציפיות לאינפלציה מאפשרת לבנק להוריד את הריבית מהר יותר. ככל שהציפיות מתקרבות לגבול התחתון של היעד, כך עולה לדבריו ההצדקה למדיניות מרחיבה יותר ובקצב מהיר יותר.
הריבית בישראל עומדת כיום על 3.75%, וכעת גדל הסיכוי להורדה נוספת לכיוון 3.5% כבר בהחלטה הקרובה.
הקשר בין הריבית לדולר הוא ישיר. ריבית גבוהה הופכת את השקל לאטרקטיבי יותר עבור משקיעים, ומחזקת אותו. רמז להורדת ריבית מהירה פועל בכיוון ההפוך - הוא מחליש את השקל ומחזק את הדולר. בנוסף, מניות הבנקים בבורסת תל אביב ירדו אתמול, שכן סביבת ריבית נמוכה יותר שוחקת את רווחי הריבית של המערכת הבנקאית.
עד כה נמנע ירון מלהתערב ישירות בשער החליפין, וטען שהוא לא מוריד ריבית כדי לווסת את שער החליפין. אלא שהתחזקות השקל הגיעה לרמות שמקשות להתעלם מהן. ייסוף של כ-9% מתחילת השנה פוגע ישירות ביצואנים, בחברות ההייטק ובמפעלי הייצור, שגובים הכנסות בדולרים אך משלמים עלויות בשקלים. כל מיליון דולר שנכנסים שווים כיום כ-90 אלף שקל פחות מאשר בתחילת השנה.
אם יש לכם חיסכון פנסיוני, קרן השתלמות או תיק השקעות, הסיפור הזה נוגע אליכם. השקל החזק שחק את התשואה השקלית מהשקעות בארה"ב: ה-S&P 500 עלה בכ-30% בשנה האחרונה, אך הדולר נחלש בכ-18%, כך שבפועל נותרה בידכם תשואה של כ-12% בלבד.
דולר חזק יותר עשוי לצמצם את השחיקה הזו. מנגד, מי שקיווה ששקל חזק יוזיל מחירים בחנויות התאכזב: היבואנים והרשתות שומרים את ההפרש לרווחיות שלהם.
השאלה שנשאלת עכשיו היא האם יש כאן שינוי אמיתי בגורמים המשפיעים על שער הדולר? בינתיים כנראה שלא. מדובר בהתערבות מילולית בשלב הזה, לא במהלך מעשי, ומרבית הכוחות הבסיסיים עדיין תומכים בשקל חזק.
הייצוא הביטחוני רשם שיא של מעל 19 מיליארד דולר ב-2025, זרימת השקעות זרות להייטק לא עוצרת, ומכירת הדולרים האוטומטית של גופים מוסדיים המאזנים את חשיפתם לחו"ל - כולם ממשיכים לדחוף את הדולר כלפי מטה.
עוד ב-
המבחן האמיתי יגיע בהחלטת הריבית ב-6 ביולי ובתחזית הכלכלית המעודכנת שתתפרסם לצידה. עד אז סביר שנראה שער תנודתי לשני הכיוונים, בהתאם להתפתחויות בזירה הביטחונית, הפיסקלית והכלכלית.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה



