השוק
מחדל סלייס מגיע לבג"ץ: המדינה מודה שמינתה בודק חיצוני
בתגובה לעתירה להקמת ועדת בדיקה ממשלתית בפרשת סלייס, המדינה מתנגדת למהלך אך מודה לראשונה כי החלה ביקורת חיצונית חסרת תקדים על תפקוד רשות שוק ההון
אחד ממחדלי הפיקוח הגדולים בשוק החיסכון הישראלי מגיע לפתחו של בג"ץ - ועמו שאלה עקרונית: מי צריך לבדוק את הרגולטור כאשר הרגולטור עצמו נכשל?
בתגובה שהגישה המדינה לבג"ץ במסגרת עתירת עמותת היחידה הכלכלית בדרישה להקים ועדת בדיקה ממשלתית לחקר התנהלות רשות שוק ההון בפרשת סלייס, מבקשים שר האוצר והמדינה לדחות את העתירה - אך במקביל חושפים כי כבר החלה בדיקה פנימית שנועדה לבחון בדיוק את אותה שאלה: כיצד פעלה רשות שוק ההון והאם הפיקוח שלה היה מספק.
לפי תגובת המדינה, בחודש יוני 2025 החלה ביקורת מטעם מבקר הפנים של משרד האוצר, באמצעות גורם חיצוני לרשות שוק ההון. מטרת הבדיקה, כפי שמגדירה זאת המדינה עצמה, היא לבחון את "הנסיבות שהביאו לפרשה ואת פעולות הפיקוח והבקרה של רשות שוק ההון" אלא שלמרות ההכרה בצורך לבדוק את התנהלות הרגולטור - המדינה מתנגדת להקמת ועדת בדיקה ממשלתית עצמאית.
המדינה: אין צורך בוועדה - יש ביקורת פנימית. בתגובתה לבג"ץ טוענת המדינה כי אין מקום להתערבות בית המשפט בהחלטת שר האוצר שלא להקים ועדת בדיקה ממשלתית. עמדת המדינה היא כי לרשות המבצעת יש שיקול דעת רחב בשאלה האם להקים ועדות בדיקה, וכי במקרה סלייס כבר בוצעו צעדים לתיקון הכשלים ולהפקת לקחים.
בין היתר מצביעה המדינה על: מינוי מנהל מורשה לסלייס, צעדים להשבת כספי עמיתים, תיקוני רגולציה בתחום קופות IRA, חיזוק מערכי הפיקוח והאכיפה ברשות, אך דווקא פירוט הצעדים הללו, לטענת העותרים, מוכיח את הצורך בבדיקה בלתי תלויה.
אם הכול עבד - למה צריך בודק? גורמים המעורבים בעתירה טוענים כי תגובת המדינה יוצרת סתירה פנימית: מצד אחד, המדינה מבקשת לשכנע כי אין צורך בוועדת בדיקה. מצד שני, היא מודה כי מונה גורם חיצוני שתפקידו לבדוק כיצד התרחשה הפרשה ומה הייתה איכות הפיקוח של רשות שוק ההון.
לטענתם, עצם מינוי הבודק הוא הודאה בכך שיש שאלות קשות שדורשות תשובות. השאלה היחידה היא האם הציבור יקבל בדיקה עצמאית ושקופה או בדיקה שמתנהלת בתוך אותה מערכת שנדרשת לתת דין וחשבון.
שורת אזהרות לפני הקריסה: בתגובת המדינה עצמה מתואר כי כבר בשנים 2022-2023 ביצעה רשות שוק ההון ביקורות בסלייס, שבהן התגלו "אי סדרים חמורים". בין היתר מתארת המדינה: גביית כספים מעמיתים שלא בהתאם לדין, השקעות שחרגו ממגבלות, כשלים בשיווק מסלולי השקעה ועשרות פניות ציבור שלא קיבלו טיפול מלא.
בהמשך התגלו כשלים חמורים אף יותר בקופות IRA שבמסגרתן הועברו כספי חוסכים להשקעות בקרנות בחו"ללפי הערכות המנהל המורשה, כפי שהובאו בתגובת המדינה, היקף כספי העמיתים שהיו מעורבים בפרשה עומד על למעלה מ־700 מיליון שקל.
הפער: מי בודק את מי? בלב העתירה עומדת הטענה כי פרשת סלייס אינה רק אירוע של חברה פרטית שכשלו בה מנגנוני ניהול - אלא מבחן למערכת הפיקוח כולה. העותרים מבקשים לבדוק: מתי ידעה רשות שוק ההון על הבעיות? האם היו סימני אזהרה מוקדמים?האם פעולות האכיפה היו מהירות מספיק? כיצד כספי חוסכים המשיכו להיות חשופים למרות ממצאי ביקורות קודמות?
תגובת היחידה הכלכלית: "תגובת המדינה לבג"ץ מחזקת יותר מכל את הצורך בהקמת ועדת בדיקה ממשלתית. המדינה עצמה מודה שיש לבדוק את הנסיבות שהובילו לפרשת סלייס ואת פעולות הפיקוח של רשות שוק ההון".
עוד הוסיפו כי "לא ייתכן שאחרי אירוע שבו מאות מיליוני שקלים מכספי חוסכים נקלעו לסיכון, הציבור ייאלץ להסתפק בכך שהמערכת בודקת את עצמה. השאלה הציבורית אינה רק מי אחראי למה שקרה בסלייס - אלא כיצד שומרי הסף שאמורים להגן על החוסכים אפשרו לזה לקרות".
עוד ב-
בסופו של דבר, תגובת המדינה משנה את מרכז הדיון: היא אינה מכחישה שיש צורך בבדיקה, היא רק מבקשת לקבוע מי יבצע אותה. ועכשיו בג"ץ יצטרך להכריע האם בפרשה שבה מאות מיליוני שקלים מכספי הציבור עמדו בסיכון - ביקורת פנימית מספיקה, או שנדרשת בדיקה עצמאית עם סמכויות אמיתיות.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה



