השוק
האוצר חושף: גביית המסים מזנקת, הגירעון מתכווץ - ומה יקרה בהמשך?
נתוני מאי מציגים את התמונה הטובה ביותר של הכלכלה מאז פרוץ המלחמה: הכנסות המדינה ממסים זינקו, העודף המצטבר מתחילת השנה עדיין חיובי, וקצב ההוצאות מרוסן. אבל ההסלמה הביטחונית החדשה מול איראן מאיימת לטרוף את הקלפים - ולהחזיר את ישראל חודשים אחורה
אם היינו מסתכלים על נתוני מאי 2026 לפני יומיים, כנראה שהיינו יכולים לחייך. הגירעון ממשיך להתכווץ, הכנסות המדינה ממסים מציגות עלייה חדה, וההוצאות נשארות מרוסנות. זו התמונה הכלכלית הטובה ביותר שרואה ישראל מאז פרוץ מבצע שאגת הארי.
אבל אי אפשר להתעלם מההפתחויות האחרונות וההסלמה הביטחונית החדשה מול איראן, שמסמנת חזרה פוטנציאלית ללחימה ממשית ומעמידה בסימן שאלה את כל מה שהמספרים מראים.
הכנסות המדינה ממסים במאי הגיעו ל-46.9 מיליארד שקל. על פניו זה נראה כמו ירידה קלה לעומת אפריל - אבל הנתון הנכון להסתכל עליו הוא השינוי הריאלי המנוטרל מגורמים חד-פעמיים: עלייה של 8% לעומת מאי אשתקד.
מה מסביר את הקפיצה? בעיקר מסים ישירים - ובראשם שוק ההון. הגבייה ממס על ניירות ערך זינקה ב-190% ריאלי לעומת מאי 2025. מס החברות עלה ב-23%. גם הניכויים ממשכורות המשיכו לצמוח.
מתחילת השנה הכנסות המדינה ממסים עלו ב-12% לעומת 2025. בשורה של 261.3 מיליארד שקל - לעומת 240.2 מיליארד בתקופה המקבילה אשתקד.
הגירעון החודשי במאי עמד על 8.3 מיליארד שקל - דומה לגירעון של מאי 2025 שעמד על 8.2 מיליארד. אין שיפור דרמטי, אבל גם אין הידרדרות.
הנתון המעניין יותר הוא הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים: 3.75% מהתוצר, ירידה מ-3.8% שנרשם בסוף אפריל. יעד הגירעון הממשלתי לשנת 2026 הוא 4.9% מהתוצר - ובשלב זה ישראל נמצאת רחוק ממנו.
ומה שאולי מפתיע יותר: מתחילת השנה עדיין קיים עודף מצטבר של 1.8 מיליארד שקל. זה נתון שנראה לא אפשרי בתחילת מרץ, כשמבצע שאגת הארי כבר היה בעיצומו. לשם השוואה, בתקופה המקבילה אשתקד היה גירעון של 15.6 מיליארד.
ההסלמה הביטחונית החדשה עם איראן - שכבר מתורגמת לציפייה לסבב לחימה נוסף - מאיימת לאפס חלק גדול מהשיפור שנרשם מאז. הסיבות מוכרות ממרץ, אבל חשוב להזכיר אותן:
כל חודש לחימה משמעותית מוסיף לתקציב הביטחון הוצאה של עשרות מיליארדי שקלים. במרץ לבדו הוציאה מערכת הביטחון 12.4 מיליארד שקל - ואלה כספים שיוצאים מהמגזר האזרחי.
גיוס מילואים נרחב מוציא עובדים מהמשק, מקטין את הפעילות העסקית, ומיד מתורגם לירידה בגבייה - בדיוק כפי שקרה במרץ. שוק הנדל"ן, שכבר מראה חולשה עם ירידה של 16% במיסוי מקרקעין במאי - עלול להאט עוד יותר. ובלו הדלק, שהתאושש מעט במאי לאחר ירידות בחודשים קודמים, יירד שוב אם הנסועה תצטמצם.
יש גם זווית שמדאיגה יותר מהנתונים החודשיים: האוצר עצמו מזהיר שקצב גידול ההוצאות צפוי לגדול משמעותית במחצית השנייה של השנה. מענקי מילואים שנדחו, פצויים שטרם שולמו - כל אלה בדרך. מתחילת השנה עומד אומדן ההוצאות מקרן הפיצויים על 3.8 מיליארד שקל בלבד - נתון שצפוי לגדול.
מי שמחזיק תיק השקעות עם חשיפה לשוק ההון הישראלי או הגלובלי נהנה מהעלייה במסים ממניות ניירות ערך - אבל סבב לחימה חדש יכול לשנות את הכיוון בחדות.
מי שממתין להורדת ריבית נוספת מצדו של בנק ישראל כנראה ימשיך לחכות. הגירעון שעלול לטפס בחזרה לכיוון 4% מהתוצר, בשילוב עם אי ודאות ביטחונית גבוהה, לא יאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהוריד את הריבית.
עוד ב-
תקציב הביטחון שגדל לכיוון 22% מסך ההוצאות, לצד אזהרה מפורשת של האוצר על גירעון אקטוארי בביטוח הלאומי כבר ב-2029 - אלו תזכורות שהמסגרת הפיסקלית של ישראל עומדת בפני מבחנים קשים.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
