השוק
בהובלת המנכ"ל הישראלי: האירועים התמוהים שהטיסו את המניה ב-650%
חברת שדות נסחרת בנאסד"ק לפי שווי של סביב 20 מיליון דולר בלבד, אבל בתקופה האחרונה המניה שלה משתגעת עם זינוקים חדים והפסקות מסחר. המסמכים שהוגשו לרשות ני"ע האמריקאית מעלים תמונה מדאיגה - כולל עסקת ענק עם בעל עניין בעשרות מיליוני דולרים. מה קורה בחברה הקטנה שמאחוריה עומד ישראלי שהיה מהבכירים בשוק?
לאחרונה סיפרנו כאן על שדות גרופ (Sadot Group), חברה אמריקאית זעירה הנסחרת בנאסד"ק תחת הסימול SDOT, שמנייתה זינקה מאות אחוזים בתוך חודש, בראשות הישראלי חגי רביד, לשעבר מנכ"ל בית ההשקעות קוקירמן.
כבר ציינו שמתחת לזינוק יושבת חברה ששורפת מזומנים, עם הון עצמי שלילי וסימן שאלה על המשך פעילותה. אחרי צלילה מעמיקה למסמכים ודיווחים שמסרה החברה לרשות לניירות ערך האמריקאית (SEC), מסתמן שהסיפור מורכב, וגם מטריד, הרבה יותר ממה שנראה במבט ראשון.
נדגיש מראש: אף אחת מהנקודות שנפרט כאן אינה מהווה, כשלעצמה, הוכחה לעבירה או למעשה פסול. אבל יחד, הן מציירות מבנה שראוי לתשומת לב.
בסוף מאי ביצעה שדות איחוד הון ביחס של 20 ל-1, שצמצם את מספר המניות מ-14.8 מיליון לכ-744 אלף בלבד. אחרי ניכוי מניות חסומות ומוחזקות, ההון הצף הזמין בפועל למסחר מצטמצם למספר קטן בהרבה.
מנגד, לפי נתוני המסחר, בימי השיא נסחרו במניה עשרות מיליוני מניות ביום. במילים פשוטות: אותה כמות מצומצמת של מניות "מתגלגלת" שוב ושוב, פעמים רבות ביום. מצב שבו מחזור המסחר היומי גדול פי כמה מכלל המניות שקיימות בכלל למסחר, בלי שנכנס לחברה כסף חדש ומהותי, הוא בדיוק התנאי שמייצר תנודות של עשרות ומאות אחוזים.
ביוני לבדו נרשמו לפחות שש עצירות מסחר אוטומטיות עקב תנודתיות. זה לא מוכיח דבר על כוונה, אבל זה מסביר את המכניקה: עם כמות מניות כה קטנה, לא בלתי סביר שמדובר באותן מניות שהחליפו ידיים עשרות אם לא מאות פעמים בין מספר מצומצם של צדדים.
הזרזים לזינוקים האחרונים היו שתי עסקאות שנשמעות גדולות. ב-2 ביוני השלימה שדות רכישה של חברת הייעוץ והטכנולוגיה Anira (תחת המותג Tradewell) מאיחוד האמירויות, יחד עם פלטפורמת מסחר בסחורות בשם TradeOS, בשווי 12 מיליון דולר.
ימים ספורים אחר כך קיבלה אופציה לחצי שנה לרכישת פורטפוליו של שבעה נכסי נדל"ן בלוס אנג'לס, 147 יחידות דיור בשווי של 125.5 מיליון דולר. המכנה המשותף של שתי העסקאות: התשלום.
ברכישת Anira שולמו 12 מיליון הדולר כולם במניות, במניות בכורה מסדרה B ובשטר המרה, הניתנים להמרה במחיר קבוע של 3 דולר, והדוחות הכספיים של Anira כלל לא צורפו לעסקה ואמורים להיות מוגשים רק "בתיקון" בתוך 75 יום.
כלומר, חברה נרכשה ב-12 מיליון דולר בלי שהמשקיעים ראו ולו שורה אחת מדוחותיה. גם בעסקת הנדל"ן התשלום נועד להתבצע במניות בכורה מסדרה C (או במזומן, לשיקול דעת החברה). חברה עם פחות ממיליון דולר בקופה רוכשת נכסים בהיקף של תשע ספרות, וכמעט הכול בנייר שהיא מייצרת בעצמה.
וכאן מגיע החלק המעניין באמת. עסקת הנדל"ן נחתמה מול גורם בשם ענת עטיה, שמופיעה בדיווח כבעלים היחידה של שבע חברות ה-LLC שמחזיקות בנכסים. אחת מהן נושאת שם מוכר: Stanley Hills LLC, ואת השם הזה כבר פגשנו בהקשר אחר לגמרי.
ב-11 בפברואר השנה, כארבעה חודשים לפני עסקת הנדל"ן, רכשה Stanley Hills מניות בכורה מסדרה A של שדות תמורת 145,244 דולר בלבד, וקיבלה בתמורה 10,000 מניות שנשאו כ-14.52 קולות הצבעה כל אחת, כ-145 אלף קולות בסך הכול.
בורסת הנאסד"ק קבעה שמדובר ב"מניות סופר-הצבעה" שמפרות את כלל זכויות ההצבעה שלה, ורק לאחר שב-2 במרץ תוקן ההסכם וזכויות ההצבעה צומצמו לכ-5.16 קולות למניה, הוחזרה החברה לעמידה בכללים.
כלומר: אותו גורם שמולו חתמה שדות על עסקה בהיקף 125 מיליון דולר הוא גם בעל זכויות הצבעה עודפות בחברה עצמה, שאותן רכש בזול זמן קצר קודם לכן, במבנה שהרגולטור כבר נאלץ להתערב בו.
זה בדיוק סוג הקשר שאמור להיות מסומן ומובלט כ"עסקה עם בעל עניין", ולהיבחן בקפדנות. השאלה שהמשקיעים צריכים לשאול היא מי יושב משני צדי השולחן בעסקאות הגדולות של שדות, ובעיקר את מי באמת הן משרתות.
פרט נוסף שקשה לייחס בקלות לצירוף מקרים: דמי האופציה על תיק הנדל"ן, כ-1.04 מיליון דולר, שולמו אף הם במניות: 132,803 מניות במחיר 7.85 דולר. לפי הדיווח, כמות זו היוותה 17.71% מהון המניות, מתחת לסף 19.99% שמעליו נדרש אישור בעלי מניות לפי כללי הנאסד"ק. ייתכן שזו תוצאה מקרית של חישוב, אך עסקה כזו מתחת לרף שמחייב אישור של בעלי המניות היא גם כן פרט שצריך להכיר.
חגי רביד, מנכ"ל שדות גרופ. (אתר החברה).
ולצד כל זה, פרט שנראה אולי שולי אך מסקרן לא פחות. בתיקי ה-SEC עצמם מופיע שם המנכ"ל בכמה איותים שונים. בעסקת Anira הוא חתום "Chagay Ravid", ובמסמכי עסקת הנדל"ן, ימים ספורים אחר כך, מופיע "Haggai Ravid".
למען ההגינות: השם חגי עשוי להיות מתורגם לאנגלית בכמה צורות, האיות השונה כשלעצמו לא מעיד על דבר. ובכל זאת, כשמדובר במסמכים רשמיים המוגשים לרגולטור אמריקאי, חוסר עקביות בשמו של החותם מעלה שאלה פשוטה - האם רביד עצמו לא עבר על הדיווחים בצורה המינימלית ביותר שתביא לכל הפחות לאחידות באיות השם שלו עצמו?
לגבי רביד חשוב לדייק: הרקע שלו אמיתי ומרשים: שנים כמנהל בית ההשקעות קוקירמן, הובלת עסקאות במיליארדים, השקעה מוקדמת במובילאיי ותפקיד סמנכ"ל כספים ב-Seamless שהובילה לרישום בנאסד"ק.
הרקע שלו מרשים אבל הוא עלול גם להיות חרב פיפיות: היכולות, הכישורים והניסיון של רביד עשויים להסביר במידה מסוימת את התחכום והמורכבות של העסקאות, למרות שאין כאן עדות קונקרטית לכוונת זדון כלשהי.
כל זה מתרחש על רקע נתונים פיננסים שלא תומכים בשום שווי שמשתקף במניה. בדוח השנתי ל-2025 רשמה שדות הפסד נקי של כ-93.4 מיליון דולר, מהפך מרווח של כ-4 מיליון בשנה הקודמת, כשהמכירות צנחו בכ-65% לכ-247 מיליון דולר, והרווח הגולמי קרס ל-4.6 מיליון בלבד.
ההפסד כלל 31 מיליון דולר של הפחתות ערך, 13.5 מיליון עלויות משפטיות, ורואי החשבון צירפו אזהרת "עסק חי". 2026 נפתחה עם תמונה מדאיגה אפילו יותר: ברבעון הראשון של 2026 לא רשמה החברה מכירות סחורות כלל (לעומת 132 מיליון דולר ברבעון המקביל), עם מזומן של כ-700 אלף דולר מול התחייבויות של 60.8 מיליון, הון חוזר שלילי של 57.8 מיליון, והלוואות הנושאות ריבית של עד 46%.
במילים אחרות, ליבת העסק, סחר הסחורות, כמעט שבקה חיים, בדיוק כשמכונת העסקאות והכותרות דווקא נכנסה לתאוצה.
שדות היא גם מעין "זיקית בורסאית" שהחליפה זהויות מספר פעמים: היא החלה כרשת מסעדות בריאות אמריקאית (Muscle Maker Grill, סימול GRIL), עברה ב-2022 פיבוט לסחר סחורות, הכריזה בספטמבר 2025 על אסטרטגיית "אוצר ביטקוין" בשיתוף חברת מעטפת זעירה, וכעת מתלבשת על עולמות ה-AI, פלטפורמות מסחר ונדל"ן יוקרה.
בכל פעם, הטרנד החם של הרגע. בתוך כל זה התחלפה גם ההנהלה: המנכ"לית הקודמת מונתה בפברואר 2025, וכשלושה חודשים לאחר מכן הוחלפה ברביד.
שדות היא מניה ספקולטיבית שבה נראה שהנסתר רב על הגלוי. המחיר שלה נע על בסיס נרטיב, מומנטום וסחירות דלה, לא על בסיס הפעילות, והיא מהווה מטרה קלה לסוחרים מתוחכמים שרוצים לעשות מניפולציות בנייר.
הדגלים האדומים ברורים: מחזור שעולה פי כמה מאות על ההון הצף, עסקאות ענק שממומנות כולן בנייר, גוף שמוכר לחברה נכסים בשווי מאות מיליונים ביד אחת ומצביע בה ביד השנייה וחברה שרואי החשבון שלה מטילים ספק בהמשך קיומה.
עוד ב-
נחזור ונדגיש: אף אחד מאלה, כשלעצמו, לא מוכיח "הרצה" של המניה או מעשה פסול. אבל הצירוף שלהם מצייר מבנה שראוי לבדיקה עמוקה בהרבה, ולזהירות מרבית מצד מי ששוקל להשקיע. זה סיפור מרתק לעקוב אחריו, ומסוכן מאוד לשים בו את הכסף.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
