לשכת רואי החשבון בישראל בהובלת נשיא הלשכה, רו"ח חן שרייבר, עורכת בימים אלו את הכנס השנתי ה-43 שלה שמתקיים באילת. במושב מיוחד, התקיים שיח מקצועי בין נשיא כבוד הלשכה, רו"ח עופר מנירב, למנהל רשות המיסים, עו"ד שי אהרונוביץ. אחד הנושאים שעלו במהלך הדיון נגע בשינוי שנעשה בניסיונות החדירה למערכות וגניבת הזהויות.

"היום המפתח הוא כבר לא מפתח פיזי. המטרה היא לחדור למערכות המידע. מרגע שהחל פרויקט 'חשבוניות ישראל', לקח כמה חודשים בלבד עד שארגוני הפשיעה, שככל הנראה הרוויחו במשך שנים מיליארדים באמצעות חשבוניות פיקטיביות, הבינו שהמשחק השתנה. הכסף כבר לא נמצא במזוודות או בכספות, אלא במערכות המחשוב ומאותו רגע אנחנו חווים כמות אדירה של מתקפות סייבר", שיתף מנהל רשות המיסים אהרונוביץ'.

בהמשך דבריו, ציין עו"ד שי אהרונוביץ: "נערכנו לכך מראש, ואנחנו ממשיכים כל הזמן לשפר את המערכות. יש לנו מרכז ניטור (SOC) מתקדם מאוד שפועל סביב השעון. אנחנו עובדים גם עם חברות חיצוניות שמתכללות את ההגנה על המערכות, וגם עם גורמי הממשלה הרלוונטיים. אבל בסופו של דבר, אחת הבעיות המרכזיות היא גניבת זהויות".

ברקע הניסיונות החוזרים ונשנים לפרוץ למערכות של רשות המיסים, הדגיש הבכיר כי "לחדור ישירות למערכות שלנו זו משימה קשה מאוד וגם כאן אין חסינות מוחלטת. אני מזכיר שלפני כחודש בערך פורסם מקרה שבו מודל בינה מלאכותית הצליח לבצע פעולות שההגנות הקיימות לא צפו מראש. לכן ברור שגם כלי AI מתקדמים הופכים לחלק מהאתגר. אבל הבעיה הגדולה ביותר היא עדיין גניבת זהויות. בשנה האחרונה התחלנו להיתקל בתופעה חדשה: אנשים מגיעים למשרדי רשות המסים עם תעודות זהות מזויפות כדי לקבל קוד אישי שיאפשר להם גישה למערכות. אלה דברים שבעבר כמעט לא ראינו. לכן זה מאבק מתמשך, והוא רק ילך ויתעצם".

על תכנית חשבוניות לישראל, אמר אהרונוביץ': "הושקעו מאמצים אדירים במערכת המחשוב, משום שהחשש הגדול ביותר היה שלא נצליח להחזיר מספר הקצאה בזמן אמת, ואז למעשה נתקע את המשק. בזה, לשמחתי, הצלחנו. כמעט שאין תקלות, והמערכת מחזירה מספר בתוך כ-0.2 שניות. אבל בכל הנוגע לכוח האדם, לבקרים ולמערכות התומכות בתהליך הבקרה, המענה לא נבנה מראש בהיקף הנדרש.

יכול להיות שגם אנחנו לא האמנו עד כמה כמות החשבוניות שייעצרו תהיה גדולה. אני זוכר שבהתחלה היו הרבה ספקות וביקורת, ואז פתאום נחשפו היקפי הפעילות האמיתיים. בהתאם לכך התחלנו להגדיל את מספר הבקרים, אבל עדיין אנחנו לא במקום שבו היינו רוצים להיות".

אהרונוביץ' הוסיף: "באופן אידיאלי, היינו רוצים להפעיל שלוש משמרות ביום, עם כמאה בקרים בכל משמרת. אנחנו גם אומרים את זה באופן גלוי בדיונים שאנחנו מקיימים: אילו היה לנו כוח האדם הדרוש, היינו יכולים לעצור עוד כ-20%–30% מהמקרים, וזה היה מביא למדינה הכנסות משמעותיות נוספות. גם מקום הפעילות הנוכחי של יחידת 'חשבוניות ישראל' הוא מקום זמני. אנחנו פועלים כיום להקמת אתר קבוע, לגיוס צוותים נוספים ולהרחבת מספר הבקרים. בשנים האחרונות היקף הפעילות גדל בעשרות אחוזים, אבל מספר העובדים לא גדל בהתאם".

על הגרעון התקציבי והצעדים שנעשו בשביל לנסות ולהשאירו בשליטה, אמר אהרונוביץ': "אני מאוד מאוד שמח שבסופו של דבר נעשו הצעדים שנדרשו כדי שהגירעון יישאר בשליטה ולא נגלוש חלילה לרמות גירעון שיהיה קשה מאוד לצאת מהן. היה צריך למצוא דרכים להגדיל את הכנסות המדינה. לכן הלכנו גם לצעדים היותר טריוויאליים – עוד אחוז במדרגות המס, ועוד צעדים שונים שאף אחד לא אוהב. אלה צעדים לא פופולריים, אבל גם הם, בסופו של דבר, לא הספיקו.

כלומר, כשמדינה צריכה להגדיל את הכנסותיה, היא מתחילה בדרך כלל מהצעדים הברורים והפשוטים יותר. אבל יש גם צעדים שהם מורכבים יותר, ולעיתים הם הופכים לצורך השעה. יחד עם זאת, ואני אמרתי את זה גם אתמול בדיון במשרד האוצר, אני חושב שרשות המיסים, ובכלל משרד האוצר, לא בוחנים מספיק לעומק את ההשפעה של צעדים שכבר בוצעו. כלומר, אחרי שמחוקקים רפורמה, כמו רפורמת הרווחים הבלתי מחולקים, צריך לחזור אליה לאחר פרק זמן, לבדוק מה הייתה התוצאה הכלכלית שלה בפועל, ולבחון האם היא השיגה את מטרותיה".

עוד ב-

ביטוח לאומי בהטבת ענק לחודשיים בלבד: הפחתה של 100% בתשלומים

לכתבה המלאה

על האפשרות לירידה בגרעון, אמר: "אם היינו מגיעים לגירעונות של יותר מ-10% מהתוצר, ברור שהציבור הישראלי היה משלם מחיר כבד הרבה יותר. בסופו של דבר, הגדלת גביית המסים היא אחד הגורמים שאפשרו לנו לסיים את שנת 2025 עם גירעון של פחות מ-5%. אני מקווה מאוד, כמובן בכפוף לכך שהמצב הביטחוני לא יחמיר, שגם את שנת 2026 נצליח לסיים עם גירעון של פחות מ-5% ולאחר מכן, בשנים הקרובות, נוכל לחזור בהדרגה למסלול של ירידה בגירעון, כפי שהיה לפני המלחמה".