בראיון שקיימנו לפני חודש ימים עם נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, הוא רמז על המשך הפחתות הריבית בכפוף לכמה תנאים. המלחמה, לפחות באופן זמני, מאחורינו, וגם האינפלציה נמצאת בתוך היעד. השאלה הגדולה היא האם נראה הפחתה נוספת בהחלטות הקרובות.

מצד אחד, הנגיד הסביר מדוע הגירעון הממשלתי והוצאות המלחמה מגבילים את היכולת שלו להמשיך בהפחתות, אבל סיום המלחמה הקל על ההחלטה. מצד שני, הוא שידר טון ניצי בכל הנוגע למלחמה באינפלציה שתוביל להפחתות נוספות. חודש בלבד עבר, והמציאות הכלכלית שוב מכתיבה את הקצב. חטיבת המחקר משחררת תחזית אופטימית, לפיה הריבית תמשיך לרדת עד לממוצע של 3% ברבעון השני של 2027, מה שמקל על נוטלי המשכנתאות. זה מגלם עוד שתי הפחתות בשנה הקרובה.

פרופ' ירון, בהתייחס לתחזית שמגלמת שתי הפחתות נוספות במהלך השנה הקרובה - זה אפילו אופטימי יותר מהתחזית של רוב הכלכלנים.
"אנחנו רואים סביבת אינפלציה שהתמתנה, ירידה של 30% במחירי האנרגיה, רואים את זה במחירי הדלק. רואים את השפעות התיסוף לאורך זמן ורואים, וזה מאוד חשוב, את כמות הנעדרים בעבודה בגין מילואים. יש ירידה מאוד גדולה ואנחנו מעריכים שתהיה ירידה גדולה יותר כל עוד בתרחיש אין מלחמה מול איראן וירידה בסיכון בגזרה הצפונית. 3 הגורמים האלה עם מומנטום של המדדים הקרובים מביאים לכך שאם אנחנו יורדים לסביבה של 3%, נמצא את עצמנו באינפלציה שנה קדימה של 1.8%. אני אומר שצריך לנהוג באחריות, בצורה מושכלת. דוח קרן המטבע שיבח אותנו בכל הנוגע להשתלטות על האינפלציה, עם אבטלה נמוכה. בעולם מעלים ריבית וצריך לנהוג באחריות. יש אי ודאות גאופוליטית גבוהה ואנחנו רואים את שכר הדירה עולה בקצב מהיר יחסית. יש התפתחויות בתחום תקציב הביטחון. נתנו תוואי תחת התרחיש הזה, ונצטרך לקבל החלטות בהתאם להתפתחויות, לנתונים. הדברים יכולים לזוז".

עד כמה ייסוף השקל השפיע על ההחלטה?​
"אנחנו שמים משקל ולא מקלים ראש בייצוא ובתעשיינים. זה הדבר הראשון. אנחנו מנתחים את הנתונים ורואים אפילו בנתוני הייצוא, הנתון האחרון מאוד גבוה. ייצוא השירותים מאוד גבוה. יחד עם זאת, מבינים שתיסוף של 20% הוא בהחלט מאתגר יצואנים ותעשיינים, חלקם בזירות של תעשיה יותר מסורתית. ככל שרואים תיסוף, למרות שהייתי רוצה לראות תחרות גדולה יותר בקמעונאי, התמסורת קיימת. זה חלק מזה שרואים את סביבת האינפלציה. ככל שנראה תיסוף שמביא לירידה בציפיות, זה מצדיק מדיניות ובקצבים מהירים יותר".

עד סוף 2026?
"אנחנו לא פוסלים שום דבר. הנקודה המרכזית היא לתכלל את כל הנתונים. רואים מגבלות היצע ושווקים פיננסים ופעילות ריאלית. אנחנו צריכים לנהוג באחריות. יש גם רכיבים מסוימים שכן תומכים באינפלציה. בתרחיש הבסיסי רואים עצמנו מגיעים ל-3%. הקצב תלוי בהתפתחויות. לא פוסלים שום דבר".

בוא נדבר על שוק הנדל"ן והמשכנתאות הלוהט: הורדת ריבית מתדלקת את השוק. אין חשש מזינוק במחירי הדיור?
"אומר כך: אני שמח שיש היצע גבוה, התחלות בנייה, גמר בנייה ומלאי. ראינו התאמות מחירים מסוימות, יש ויכוח כולל את הטבות המימון. יהיה טוב אם נראה את ההשפעות של הכמויות האלה ממשיכות בכיוון הזה. באותה נשימה, אומר שזו הסיבה שאנחנו גם פועלים, למרות כל מיני חוות דעת אחרות, בצורה אחראית, כפי שפעלנו. יש שווקים מסוימים, כמו אלה שהזכרת, שרגישים יותר לריבית. אנחנו לא רוצים להצית אותם".

עוד ב-

בנק ישראל מטיל פצצה: "צפויות עוד 2 הורדות ריבית"

לכתבה המלאה

בוא נדבר על שוק השכירות המתייקרת. יש לה השפעה רבה על המדד. זה מרתיע?
"הייתה לנו ירידה דרסטית מחירי האנרגיה ורואים את השפעות התיסוף. יתרה מכך, אנחנו מעריכים שככל שנתרחק מסיום שאגת הארי נראה גם את האפקטיביות בשוק העבודה וזה אמור למתן חלק מלחצי האינפלציה שעליהם דיברנו. מהצד השני, מגבלות ההיצע - אנחנו רואים שכר דירה שעולה ב-4%, גם סעיף החוזים המתחדשים עלה שוב והוא קצת תזזיתי וזה משהו שנמשיך לנטר. כמו שאמרת, לסעיף השכירות יש משקל לא מבוטל בסעיף במדד. בגדול, רואים את האינפלציה ממשיכה להתמתן, תוך תהליך של המשך התוואי שחטיבת המחקר דיברה עליו. נצטרך לראות איך הנתונים מתקדמים, מהחלטה להחלטה נפעל בהתאם לאותם נתונים. אם האינפלציה מתמתנת יותר מהר או שהציפיות יורדות, נפעל מהר יותר. ולהפך".