השוק

מה יקרה לשער הדולר? המקום שהמקצוענים בודקים ואתם לא מכירים

בזמן שכולם מסתכלים על תחזיות הכלכלנים, יש מקום אחד שבו הכסף החכם מהמר על כיוון השקל בכסף אמיתי וחושף מה הוא באמת חושב. הנה שלושה מספרים שמספרים את הסיפור האמיתי, ולמה אחד מהם, שנשמע כמו תחזית, הוא בכלל לא תחזית

רוי שיינמן | 12/7/2026 15:02 עקבו אחרינו בגוגל

כל אחד רוצה לדעת לאן הולך שער הדולר-שקל, במיוחד אחרי שהוא נגע בשפל היסטורי רק לאחורנה, ורובנו מסתפקים בתחזיות של כלכלני הבנקים. אבל יש מקום אחד שבו הסוחרים המקצועיים מהמרים על הכיוון בכסף אמיתי, וכך הם חושפים מה הם באמת חושבים: שוק האופציות.

אופציות לא יודעות לחזות את העתיד, אבל המחירים שלהן חושפים מה הכסף החכם חשוב. זו לא נבואה, אבל זה אינדיקטור נוסף שעוזר להשלים את התמונה. אז מה אומרות האופציות על השקל דווקא עכשיו, כשהוא נסחר סביב 3 שקלים לדולר אחרי שנה של התחזקות דרמטית.

קודם כל חשוב לדייק ולהסביר איפה נסחרות האופציות על השקל. בבורסה בתל אביב, האופציות הקמעונאיות הסטנדרטיות על שער הדולר והאירו נמצאות בדעיכה. כבר ב-2024 הודיעה הבורסה שהיא מפסיקה להנפיק סדרות חדשות של אופציות על הדולר והאירו, ובמקומן מציעה חוזים עתידיים (פיוצ'רס).

חוזה עתידי הוא כלי יקר וממונף יותר מאופציה, ולכן המהלך פגע דווקא בשחקנים הקטנים שהשתמשו באופציות לגידור זול. המשמעות: המשקיע הפרטי כבר לא באמת יכול "לקרוא כיוון" מלוח האופציות המקומי.

הסיפור האמיתי נמצא במקום אחר: בשוק הבין-בנקאי והחוץ-בורסאי (OTC), שבו בנקים, גופים מוסדיים וזרים סוחרים באופציות דולר-שקל בהיקפים אדירים. זה השוק העמוק והנזיל, וממנו נגזרים הנתונים שמעניינים אותנו.

הבשורה הטובה: בנק ישראל מפרסם באופן שוטף את סטיית התקן הגלומה באופציות הדולר-שקל, כך שגם מי שלא יושב בחדר המסחר של הבנק יכול לעקוב אחרי התנועות..

סטיית התקן הגלומה היא בעצם "מד הפחד" של שוק המט"ח. היא נגזרת ממחירי האופציות ומשקפת עד כמה חדות התנודות שהשוק מצפה להן בשער בתקופה הקרובה. כשהיא עולה, השוק מתמחר טלטלות גדולות. כשהיא יורדת, השוק צופה שקט יחסי.

אבל שימו לב לגבול של הכלי הזה: סטיית התקן מדברת על עוצמת התנועה, לא על כיוונה. סטיית תקן גבוהה אומרת שהשוק צופה "זעזוע גדול", היא לא אומרת אם הדולר יטוס למעלה או יצנח למטה. בישראל היא נוטה לקפוץ סביב אירועים ביטחוניים והסלמות אזוריות, שבהם השוק פשוט יודע שמשהו גדול עומד לקרות, אבל לא יודע בדיוק לאן.

המד השני שעוזר להשלים את התמונה הוא ה-Risk Reversal שמודד את ההפרש בתנודתיות הגלומה בין אופציות Call על הדולר (הימור שהדולר יתחזק והשקל ייחלש) לבין אופציות Put על הדולר (הימור שהדולר ייחלש והשקל יתחזק).

הרעיון פשוט ועוצמתי: אם סוחרים מוכנים לשלם פרמיה גבוהה יותר על הגנה מפני התחזקות הדולר מאשר על הגנה מפני היחלשותו, סימן שהם נוטים לכיוון של שקל חלש יותר. ולהפך: אם ה-Put על הדולר יקרות יותר, השוק מוטה לכיוון שקל חזק. במילים אחרות, ה-Risk Reversal הוא ה"רמז" הכי טוב של השוק לגבי ההטיה הכיוונית של השער.

אז איך משתמשים במידע הזה בפועל? עוקבים לא רק אחרי הרמה אלא אחרי השינוי. אם ה-Risk Reversal הולך ונעשה חיובי יותר לטובת הדולר, השוק מגביר את ההימור על היחלשות השקל. אם הוא נע לכיוון ההפוך, הכסף החכם מתחיל לחשוש דווקא מהמשך התחזקות השקל.

פרסום האחרון של בנק ישראל, מתחילת מאי, מספק תמונת מצב לרבעון הראשון של 2026, והוא ממחיש בדיוק את ההבחנה בין עוצמה לכיוון. סטיית התקן הגלומה באופציות הדולר-שקל בשוק ה-OTC עלתה ב-0.9 נקודות אחוז לרמה ממוצעת של 9.7%, לצד עלייה מקבילה בתנודתיות בפועל, שהגיעה ל-8.4% בממוצע.

הרקע לעלייה, לפי הבנק, היה מלחמת "שאגת הארי" שהגבירה את התנודתיות בשווקים. במילים אחרות, השוק תמחר סערה, לא כיוון. ובאשר לכיוון עצמו, השקל דווקא התחזק ברבעון: כ-0.8% מול הדולר, כ-2.9% מול האירו, וכ-1.9% במונחי מדד שער החליפין הנומינלי האפקטיבי.

מי שהזין את המהלך היו בעיקר הגופים המוסדיים, שמכרו מט"ח נטו בכ-5.2 מיליארד דולר, והמגזר העסקי, שעבר למכירות נטו של כ-1.4 מיליארד דולר. מנגד, תושבי חוץ הגדילו רכישות מט"ח נטו לכ-6.6 מיליארד דולר. נקודה מעניינת נוספת: נפח המסחר באופציות מול הבנקים המקומיים זינק ברבעון לממוצע יומי של כ-547 מיליון דולר, לעומת כ-359 מיליון ברבעון הקודם. כלומר, יותר שחקנים פנו דווקא לכלי הזה כדי לגדר או להמר על הכיוון.

אבל כאן צריך להיזהר. הנתונים האלה פורסמו בתחילת מאי ומתייחסים לרבעון הראשון בלבד. הנתונים לרבעון השני טרם פורסמו, וממילא מדובר בתמונה שמתארת מה קרה, לא מה יקרה.

הרבה אנשים חושבים ששער הפורוורד, השער "העתידי" שמצוטט לחודשים קדימה, הוא התחזית של השוק לאן ילך הדולר. זו טעות. שער הפורוורד נגזר כמעט לחלוטין מהפער בין הריבית השקלית לריבית הדולרית, ולא ממחשבה כלשהי על הכיוון.

כשריבית הדולר גבוהה מריבית השקל, הפורוורד יראה דולר "זול יותר" קדימה, אבל זה חשבון מתמטי, לא הימור על מגמה. לכן, מי שרוצה לקרוא סנטימנט כיווני אמיתי חוזר ל-Risk Reversal, לא לפורוורד.

מחקרים אקדמיים, בין היתר עבודה שפורסמה בשיתוף הבונדסבנק הגרמני, מצאו שבשער הדולר/שקל קיים קשר בין ה-Risk Reversal לבין התערבויות עתידיות של בנק ישראל במסחר.

הטיה חזקה יותר לכיוון שקל חלש באופציות נמצאה קשורה להיקפי התערבות גבוהים יותר בהמשך. כלומר שוק האופציות מתמחר מראש, ולו חלקית, את הציפייה שבנק ישראל ייכנס לשוק כדי לרסן תנועות קיצוניות. זו עדות לכך שהשחקנים רואים במדיניות ההתערבות של הבנק אמינה וצפויה, ומגלמים אותה בתמחור.

הדולר נסחר כיום סביב 3 שקלים, אחרי שנה שבה השקל היה מהמטבעות החזקים בעולם והגיע לרמות שלא נראו מזה שנים. הכוחות מאחורי ההתחזקות ברורים: עודף בחשבון השוטף וזרם עצום של השקעות זרות בסקטורי ה-AI והסייבר, שממירים דולרים לשקלים.

חלק מהכלכלנים, למשל בבנק מורגן סטנלי, אף צופים המשך היחלשות של הדולר, ותחזיות מרכזיות מדברות על טווח של כ-3 עד 3.12 שקל לדולר בסוף 2026.

אין כלי שיגיד לכם בוודאות לאן ילך הדולר. מדובר באחד הנתונים הכי קשים לחיזוי לאור ריבוי הגורמים שמשפיעים עליו וגם המקצוענים טועים לא מעט. אבל אם מחפשים את הדבר הקרוב ביותר לקונצנזוס לגבי כיוון של השוק, מגובה בכסף אמיתי ולא במילים, שוק האופציות הוא הכתובת.

עוד ב-

אחרי הזינוק בדולר, הבכיר חושף: "זה מה שיקרה אחרי החלטת הריבית"

לכתבה המלאה

סטיית התקן הגלומה מספרת כמה גדולה הסערה הצפויה, ה-Risk Reversal מסגיר לאיזה כיוון נוטה הכסף, ושער הפורוורד, שדווקא נשמע כמו תחזית, הוא בעצם רק מחשבון ריבית. מי שלומד לקרוא את שלושת אלה יחד מקבל תמונה הרבה יותר רחבה.