השוק

ללא שינוי: הפד' השאיר את הריבית על כנה - זו המשמעות לכיס שלכם

הריבית בארה"ב נותרה ללא שינוי, אך הנגיד החדש מבהיר שההעלאה עדיין על השולחן. בזמן שוושינגטון מהססת, בנק ישראל צופה שתי הורדות ריבית נוספות, והפער הזה נוגע ישירות לכיס שלכם. הנה מה שחשוב לדעת
קווין וורש (צילום shutterstock, ויקיפדיה)
הבנק המרכזי של ארה"ב (הפדרל ריזרב) בחר להותיר את הריבית ללא שינוי, ברמה של 3.5% עד 3.75%, זאת אחרי מהלך זהה גם בהחלטה הקודמת. ההחלטה תואמת את הערכות מרבית הסוחרים, שתמחרו סיכוי של כ-64% להותרה, אך היא רחוקה מלהיות שגרתית: עד לרגע האחרון ריחפה באוויר אפשרות אמיתית להעלאת ריבית מפתיעה, הראשונה מזה כשנתיים.
מה שהחזיק את יד הפד על ההדק היה גל התייקרויות שמקורו בצד ההיצע. המלחמה באיראן והשיבושים בשני נתיבי שיט מרכזיים, מצר הורמוז ומצר באב אל-מנדב, שדרכם עובר כרבע מהנפט העולמי, דחפו מעלה את מחירי האנרגיה.
נוסף על כך פועלים הביקוש האדיר של מהפכת הבינה המלאכותית והשפעות המכסים של ממשל טראמפ. מנגד, נתון האינפלציה האחרון סיפק אוויר לנשימה: מדד הליבה של מדד המחירים לצרכן ביוני התמתן ל-2.6%, והמדד הכללי עמד על 3.5% בשנה. הריכוך הזה הכריע את הכף לטובת המתנה.
ובכל זאת, הסיפור המעניין נמצא בין השורות. נגיד הפד החדש, קווין וורש, נחשב למינוי של הנשיא טראמפ, שלוחץ בגלוי להוריד את הריבית. דווקא מסיבה הזו מפתיע שוורש הציג טון ניצי (מחמיר) יותר מזה שהשמיע ביוני.
הוא לא סוגר את הדלת בפני העלאה עתידית, ורומז שאם האינפלציה לא תמשיך להתקרר, המהלך הבא יהיה כלפי מעלה ולא מטה. במילים אחרות, ההחלטה להותיר את הריבית היא לא בהכרח נצחון של היונים (התומכים בריבית נמוכה), אלא עצירה זהירה לפני הכרעה.
מבחינת המשקיע הישראלי, ההותרה חסכה ממנו זעזוע מיידי. מניות הטכנולוגיה, ובראשן יצרניות השבבים, נהנות בדרך כלל מסביבת ריבית יציבה, שכן שוויין נשען על רווחים עתידיים.
אלה בדיוק המניות שיושבות בליבת תיקי הפנסיה, קרנות ההשתלמות וקופות הגמל של רבים מאיתנו. ובכל זאת, האיום סביב הורמוז ושרשראות האספקה ממשיך לרחף מעל הסקטור, כך שהרוגע עלול להתברר כזמני.
ומה עם ישראל? כאן התמונה שונה לחלוטין. האינפלציה המקומית ממשיכה לרדת ונמצאת בתוך טווח היעד של בנק ישראל. לאחר שתי הורדות ריבית רצופות, בנק ישראל אף צופה שתי הורדות נוספות ב-12 החודשים הקרובים.
הפער בין שני הבנקים המרכזיים הוא הסיפור האמיתי מבחינת הכיס: הוא עשוי להשפיע על שער הדולר מול השקל, על מחירי היבוא והנסיעות לחו"ל, ומנגד להקל על נוטלי המשכנתאות והאשראי בישראל.
השורה התחתונה: הפד קנה זמן, אך לא הסיר את הסיכון מהשולחן. עבור החיסכון ארוך הטווח, שער הדולר ועלות ההלוואות, השאלה החשובה היא לא רק מה הוחלט היום, אלא לאן וורש מכוון את המבט. השבועות הקרובים, ובעיקר נתוני הנפט והאינפלציה, יכריעו אם ההמתנה תתגלגל להורדה או דווקא להעלאה.
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה