השוק

החברה הישראלית קורסת בחובות עתק: היו"ר עובד בחינם, 4 עובדים נותרו

חברת הטכנולוגיה הישראלית קרתא סנס (Cartasense) הגישה לבית המשפט בקשה דחופה להקפאת הליכים ולמינוי נאמן לצורך שיקומה הכלכלי ומכירתה, זאת בשל חובות מצטברים בהיקף של כ-13 מיליון שקל
חובות-אילוסטרציה (צילום shutterstock)
חברת הטכנולוגיה הישראלית קרתא סנס (Cartasense), מחלוצות תחום האינטרנט של הדברים (IoT) בישראל, הגישה לבית המשפט המחוזי מרכז בקשה דחופה להקפאת הליכים ולמינוי נאמן לצורך שיקומה הכלכלי ומכירתה. החברה מדווחת על חובות מצטברים בהיקף של כ-13 מיליון שקל, ומציגה תוכנית הפעלה תלת-חודשית מתוך מטרה למצוא רוכש שיקלוט את הפעילות והקניין הרוחני כעסק חי.
קרתא סנס הוקמה בשנת 2007 על ידי היו"ר דוד ויסמן וירון קאופמן, המכהנים כדירקטורים (המנכ"ל הוא אביב פלד), ולחברה כ-30 בעלי מניות שונים. בראשית דרכה ייצרה חיישנים וחומרה אלחוטית, ובהמשך התפתחה לפיתוח פלטפורמות תוכנה ובינה מלאכותית (AI) לניטור ומעקב בזמן אמת בשרשראות אספקה - בדגש על שרשרת הקירור בתעשיות התרופות, המזון והלוגיסטיקה. מערכות החברה מבוססות על שידור למרחקים ארוכים בצריכת אנרגיה נמוכה במיוחד בתדרים חופשיים.
לפי הבקשה שפורסמה בביזפורטל, הקריסה היא תולדה של שורת אירועים שהצטברו לאורך 12 השנים האחרונות. כבר ב-2014 איבדה החברה את החברות הבינלאומיות Zebra Technologies ו-ST Micro, שהשקיעו בה 2 מיליון דולר כל אחת שנה קודם לכן. ב-2017 ניסתה להנפיק טוקנים ייעודיים ללוגיסטיקה עבור אפליקציה מבוססת בלוקצ'יין, מהלך שהסתיים בכישלון. חדירתה לשוק הרוסי מ-2019 ספגה פגיעה קשה עקב משבר הקורונה ומלחמת רוסיה-אוקראינה, ובהמשך נפגעו הכנסותיה גם בעקבות מלחמת "חרבות ברזל".
הקש ששבר את גב הגמל, לדברי החברה, היה פסק דין שניתן נגדה במרץ השנה, וחייב אותה לפצות ב-500 אלף שקל שלושה ממשקיעי מיזם הקריפטו שנכשל. בעקבות פסק הדין החליטו ויסמן ואמציה בן-ארצי - המשקיעים הפעילים שמימנו אותה - לעצור את הזרמת הכספים לחברה.
מצבת החובות וצמצום הפעילות
נכון להיום עומדים חובות החברה על כ-13 מיליון שקל, לצד הפסדים צבורים עמוקים: דו"ח החברה לרשות המסים לשנת 2023 מצביע על העברת הפסדים לשנת 2024 בהיקף של 34 מיליון שקל, לאחר שרשמה הפסד של מיליון שקל ב-2022 ושני מיליון שקל בכל אחת מהשנתיים שלאחר מכן.
פירוט החובות המרכזיים: 8.8 מיליון שקל לבעלי מניות שמימנו הוצאות שוטפות - ובראשם דוד ויסמן (900 אלף דולר), שלמה ברקוביץ (700 אלף דולר) וירון קאופמן (650 אלף דולר). 1.3 מיליון שקל לחברת ERB המעניקה שירותים פיננסיים לסטארט-אפים. 900 אלף שקל למשרד עורכי הדין שבלת. 500 אלף שקל חובות שכר לעובדים ו-500 אלף שקל למשקיעי הקריפטו על פי פסק הדין.
כדי לשרוד צמצמה קרתא סנס את מצבת כוח האדם לארבעה עובדים בלבד, כאשר היו"ר ויסמן עובד ללא שכר וקבלני משנה מעניקים שירותים בהתנדבות או בדחיית תשלום.
בבקשה, שהוגשה באמצעות עו"ד יואב בן-פורת, מציגה החברה מתווה הפעלה לשלושת החודשים הקרובים: תקציב חודשי ממוצע של 136 אלף שקל, אל מול תחזית הכנסות כוללת של 480 אלף שקל לאותה תקופה.
החברה מדגישה כי ברשותה תיק פטנטים בעל ערך משמעותי, אותו היא מעריכה בכ-30 מיליון דולר. להערכתה, פרק זמן של שלושה חודשים בחסות הקפאת ההליכים יאפשר לנאמן למצות מגעים מול רוכשים פוטנציאליים, למכור את הקניין הרוחני והפעילות כמקשה אחת, ולהשיא את התמורה עבור הנושים.
 
עקבו אחרינו
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה