בנק ישראל ניתח את תיקי ההשקעות של המשקיעים המוסדיים הגדולים וגילה פערים משמעותיים בין בחירת ההשקעות עבור הלקוחות לבין בחירת ההשקעות עבור כספי הנוסטרו שלהן.

הנתונים הם לא פחות ממדהימים. נכון לסוף שנת 2020 החזיקו חברות הביטוח ב-45% מתיק ההשקעות של הפוליסות שהן מנהלות בחו"ל בעוד רק 12% מכספי הנוסטרו שלהן הושקע מחוץ לישראל. נתון מדהים נוסף הוא שאת מרבית ההשקעות עבור הלקוחות עשו חברות הביטוח במניות ובחוזים עתידיים על מדדים בחו"ל בעוד את כספי הנוסטרו השקיעו חברות הביטוח באופן ישיר בחברות או באמצעות קרנות השקעה.

עוד נתון מדהים שמגלה בנק ישראל הוא ש-20% מתיק ההשקעות של הלקוחות של חברות הביטוח חשוף למט"ח בעוד תיק השקעות הנוסטרו חשוף למט"ח בשיעור נמוך של 2% בלבד.

כאן המקום לציין כי תיק הנוסטרו של חברות הביטוח הוא למעשה ניהול ההון העציי של החברה ממנו היא משלמת תביעות למבוטחים. מטבע הדברים תיק הנוסטרו כפוף להוראות הסולבנסי ולכן אין קביעה כי הפערים המשמעותיים בין ניהול הכסף של החברה לניהול כספי הלקוחות הוא בעייתי אבל אלה הן עובדות ולמעשה, מה השאלה שעולה מהניתוח של בנק ישראל היא האם הייתם אוכלים במסעדה שהבעלים שלה נמנע מלאכול בה?

עוד כמה נתונים מעניינים שעולים מהניתוח של בנק ישראל: פוליסות ישנות שמבטיחות תשואה מנוהלות בתיח הנוסטרו והמאפיינים של התיק זהים לאלה שחברות הביטוח מנהלות עבור עצמן ושונות מהותית מהתיק שמנוהל עבור הלקוחות.

נתון מעניין נוסף הוא שלאורך השנים החשיפה של תיקי הנוסטרו למניות בחו"ל נותרה כמעט ללא שינוי (כאחוזים מהתיק) בעוד בתיקי הלקוחות החשיפה למניות הולכת וגדלה כל הזמן.

אם כן, קשה לגזור מסקנות חד משמעיות מהניתוח שערך בנק ישראל לתיק ההשקעות של חברות הביטוח אבל הפערים המשמעותיים בין אופי ההשקעה של תיק הנוסטרו לאופי ההשקעה בתיק של הלקוחות מעלה שאלות ומעורר תהיות.