קרן המטבע הבינלאומי מעלה את תחזית הצמיחה של ישראל לשנת 2021 ל-7.1% כשבמקביל היא מורידה את תחזית הצמיחה של הכלכלה העולמית. בקרן מציינים את האיומים על הכלכלה העולמית ובראשם משבר הקורונה, השיבושים בשרשרת האספקה העולמית וקצב ההתחסנות שעדיין נמוך.

באשר לשנת 2022, מורידים בקרן את תחזית הצמיחה של ישראל מרמה של 4.3% לרמה של 4.1%. הפחתת תחזיות שאין לה משמעות אמיתית.

באשר לאינפלציה העולמית, בקרן המטבע מעריכים שהכלכלות המתפתחות והשווקים המתעוררים ימשיכו לחוות אינפלציה בשיעור של 4.9% בשנת 2022 והשנה אינפלציה בשיעור של 5.5%. באשר לאינפלציה במדינות המפותחות, ההערכה היא כי האינפלציה תתייצב בשנה הבאה ברמה של 2%, רמה שניתן לחיות איתה.

כאן המקום לציין ששלושת האיומים על הכלכלה העולמית הם לא איומי סרק אלא איומים אמיתיים ובעלי יכולת נזק משמעותית. כך למשל הקושי להדביר את הקורונה וההתמודדות החוזרת ונשנית עם וריאנטים שונים, משונים וקטלניים עלולים להביא להאטה משמעותית בהתפתחות הכלכלית כשכל פעם שבאחד הרציפים בסין מתגלה חולה קורונה, הרציף נסגר ומגביר את השיבוש בשרשרת האספקה.

נתון נוסף שיש להתייחס אליו הוא משבר האנרגיה בסין ובאירופה שגורם לבעיות ברציפות העבודה ברציפים וזה גורם משבש מעבר להשפעה האינפלציונית הבעייתית שיש לתהליך הזה.

באשר ל"מוקש" נוסף שעומד לפתחו של העולם הרי שנושא הצמצום המוניטרי שיכלול העלאת ריבית מינורית בארה"ב וכנראה גם בשאר המדינות המפותחות כמו גם הצמצום של רכישות האג"ח עלול להביא להתגברות התהליך של עליית התשואות, מה שייקר את הוצאות המימון של משקי הבית והפירמות. התהליך הזה יכול לעבור בשקט אבל בהחלט יכול גם שלא ולמעשה הוא מעמיד את עוצמת הכלכלה העולמית במבחן.

אם כן, כדאי לזכור שלשינוי התחזיות של קרן המטבע אין באמת משמעות והם לא סיפקו גם תחזית כלכלית ש"יוצאת מהקופסא" אלא חוזרים על ההערכות המוכרות עם שינויים מינוריים לכל כיוון ולכן יש להמשיך לשאת עיניים אל נתוני המקרו השוטפים בארה"ב, באירופה ובסין כדי לגזור מסקנות לטווח הקצר, כי לטווח הארוך, בהינתן חוסר וודאות כזה, קשה להסיק מסקנות.