בנק לאומי: סבירות גבוהה שבנק ישראל יתערב בשוק המט"ח
אחרי תקופה בה בנק ישראל נתן לשוק המט"ח להתנהל ללא מעורבות כלשהי, מעריך הכלכלן הראשי של בנק לאומי שאם הדולר ימשיך להיחלש, בקצב שראינו בשבוע האחרון הרי שבנק ישראל יאלץ לחזור להתערב בשוק
גיל בפמן הכלכלן הראשי של בנק לאומי (צילום אורן דאי, פלאש 90, Magma Images)
כבר תקופה ארוכה שבנק ישראל אינו מתערב בשוק המט"ח. אמנם התוכנית לרכישת מט"ח של הבנק המרכזי הסתיימה כבר לפני מספר חודשים אך נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, אמר במספר הזדמנויות שהבנק המרכזי לא כובל את עצמו לתוכניות ספציפיות והוא יתערב בשוק המט"ח כשיחשוב שבשלה העת לכך.
אם כן, מה היא העת להתערבות בשוק המט"ח? באופן עקרוני בנק ישראל עבר מספר תהפוכות ביחס שלו לשוק המט"ח. בעבר ועד למינויו של אמיר ירון לתפקיד נגיד הבנק הרי שבנק ישראל ממש נלחם על שערי חליפין ספציפיים מה שעורר נגדו המון ביקורת. מאז מינויו של ירון לנגיד בנק ישראל השתנתה המדיניות והפכה הרבה יותר אפקטיבית ומתקדמת.
ירון החליט, על פי התפיסה המתקדמת של הבנקים המרכזיים בעולם, כי אין לו יכולת לקבוע מה שער החליפין הנכון של השקל מול הדולר ולכן הוא יפעל כ"ממתן תנודתיות" בעיקר בצד הקונה מט"ח וזה שינוי תפיסתי משמעותי שמפאשר למי שחשוף למט"ח להתגנון או שלא, בהתאם לרצונו ויהיה לו די זמן לקבל החלטות.
הכלכלן הראשי של בנק לאומי, גיל בפמן, מציין בסקירתו השבועית כי השבוע חזר השקל להיתחזק מול הדולר ומחק למעשה את כל ההתחזקות של הדולר מתחילת השנה. בפמן מעריך שאם המגמה הזו תימשך לא תהיה לבנק ישראל ברירה אלא להתערב שוב בשוק וזו הנחה סבירה מאוד וחכמה מאוד של בפמן.
"פרופ' אוליביה בלאנשרד, בעברו הכלכלן הראשי של ה-IMF בתקופת המשבר הפיננסי, כתב לאחרונה שמונה נקודות למחשבה על מה שעשוי לקרות לכלכלה האמריקאית במהלך ששת החודשים הקרובים" אומר בפמן "בפרט, על האיזון העדין שבין אינפלציה וריבית לצמיחה ואבטלה. להלן תרגום של הדברים-קרובים ככל שניתן למקור-עם הערות עריכה מתבקשות.
"האינפלציה תרד, ככל הנראה יותר ממה שרבים מצפים. זה משקף את שינויי המגמה במחירים של כמה סוגי סחורות, חולשה בסין, שיפורים במצב צווארי הבקבוק ברשתות האספקה והדולר החזק. יהיו טענות לניצחון (לא על ידי הפד), אך הן יהיו טעות.
"האינפלציה תרד, אך לא תתקרב לרמת היעד של 2%, היעד הממוצע המוצהר של הפד. הסיבה לכך היא שההשפעה של האצת השכר על המחירים במשק נמצאת כעת כגורם במשחק ולא תשתנה בקרוב. לפיכך, הפד יצטרך להמשיך עוד במדיניות מוניטרית מצמצמת.
"מטרת ההידוק המוניטרי היא להפחית את הפעילות במשק, ובאמצעות זאת, להפעיל לחץ כלפי מטה על עליית השכר והמחירים. לפיכך, הפד ינסה להשיג האטה. זה כבר קורה גם אם נתוני התוצר מעריכים בחסר את הפעילות בשני הרבעים הראשונים של 2022.
"בעוד שהמוקד היה במדיניות המוניטרית, יש כיום מדיניות משמעותית של צמצום תקציבי (קונסולידציה), עם ירידה משמעותית בגירעון. ההשפעה של תהליך זה מרוככת עקב העובדה שהצרכנים צברו חיסכון מוקדם יותר וכעת יכולים להוציא אותו ובכך "לרכך" את המכה. אבל עדיין, גירעון פדרלי קטן יותר "ישחק תפקיד" (מצמצם). ככל שההשפעה השלילית של הצמצום התקציבי (על המשק) תהיה חזקה יותר, כך הפד יצטרך פחות להעלות את הריבית.
"האמת העגומה היא שאין דבר כזה של "האטה ללא עלייה באבטלה". התקווה להפחתת משרות פנויות תוך השארת האבטלה זהה, שאותה הציעו כמה גורמים בפד, היא תקוות שווא. משרות פנויות ירדו; האבטלה תעלה.
"האם האטה זו מובילה למיתון, כלומר צמיחה שלילית (ריאלית ואמיתית), היא סוגיה אחרת. ההאטה באינפלציה עשויה להעניק לפד מרחב פעולה (פוליטי) כדי להאט (במדיניות המצמצמת) ולנסות להשיג צמיחה נמוכה יותר, אך חיובית. כפי שאמר יו"ר הפד ג'רום פאוול, קשה לעשות זאת בדיוק.
"התמונה הכלכלית בזמן בחירות אמצע הקדנציה בנובמבר 2022 עשויה לא להיות רעה במיוחד. אינפלציה נמוכה יותר, צמיחה נמוכה אך חיובית ועדיין אבטלה נמוכה יחסית. אם כן, תמונה זו תעזור לדמוקרטים. אבל התפקיד הקשה להוריד את האינפלציה חזרה ליעד, או לפחות קרוב אליו, יישאר.
"כאשר, מתישהו בשנה הבאה, האינפלציה תרד ל -3%, יהיה דיון אינטנסיבי בשאלה האם כדאי להאט את הפעילות עוד יותר כדי להגיע ל -2%. הפד עשוי להחליט שהמשימה הושלמה, ולהישאר על 3%, אם לא לנצח, לפחות לזמן מה" מציין בפמן בתרחישים שההוא מצייר ללקוחות לאומי.
