מחקר שערכה ענקית ההשקעות הבריטית, שרודוס, מעלה כמה ממצאים מעניינים וכשאנחנו מדברים על משקיע עם תיק השקעות של טריליון דולר, כדאי להקשיב לו. לפני שניכנס לעובי הקורה כדאי שנסביר לרגע את ההתלבטות של המשקיעים המוסדיים הגדולים ואנחנו מדברים על הגדולים באמת, אלה שמנהלים את הפנסיה שלנו לטווחים של מעל 20 שנה.

אם כן, ההתלבטות של המנהלים בגופי ההשקעה הענקיים האלה היא כזו: אנחנו, כלי התקשורת. איך להתייחס אלינו. מחד, אנחנו מפרסמים חדשות לבקרים על התשואה החודשית שלהם שמטבע הדברים היא תנודתית ומכאן יוצרת לחץ של הלקוחות. מאידך אנחנו רוצים שהם ישיגו לנו את הפנסיה הטובה ביותר שנקבל אותה, אפע'ס עוד 20 ו-30 שנה וזה גוזר אופי השקעה אחר.

במתח הזה מתנהלים מנהלי ההשקעות הגדולים וכאן נכנס המחקר של שרודוס שנזכיר, מנהלים טריליון דולר.

המחקר של שרודוס מלמד שהלקוחות חושבים שכדי להשיג תשואות עודפות, לאורך זמן הרי שצריך להשקיע באפיקים ריאליים על פני השקעות פיננסיות. משמעות הדברים היא שמרבית הלקוחות של בית ההשקעות יעדיפו להשקיע נניח בנדל"ן או לממן עסקאות תשתית על פני השקעה במניות בבורסה. זה להערכתם יניב תשואה עודפת.

הלקוחות מעדיפים גם שבתוך האפיק הריאלי יילקחו בחשבון שיקולים של קיימות וממשל תאגידי הולם. 

הסקר כלל בחינת עמדות בקרב 23 אלף משקיעים מ-33 מדינות. אם כן, יותר משני שליש (68%) מהמשקיעים שמחשיבים את עצמם כבעלי ידע בהשקעות מאמינים שהשקעה בת קיימא היא הדרך היחידה להבטיח רווחיות בטווח הארוך. זאת בהשוואה ל-52% מהמשקיעים בעלי רמה בינונית של הבנה בשוקי ההון ו-43% מאלה שהם בעלי ידע בסיסי. באופן דומה, 69% מהמשקיעים הכשירים מאמינים שהשקעה בת קיימא יכולה להשפיע באופן חיובי וממשי בכל הנוגע לאתגרים כמו שינויי אקלים.

עוד מצא המחקר שההשפעה על הסביבה (environment) היא הסיבה העיקרית לבחירה בהשקעות ברות קיימא. למרות זאת, השקעה בעלת השפעות על סוגיות חברתיות (social) נרשמה כבעלת חשיבות גבוהה יותר עבור המשקיעים בהשוואה לשנים קודמות.

מעניין לציין שרווחים ותשואות הפיננסיות מהשקעות, מדורגים רק במקום השלישי ברשימת סדר העדיפויות של הנשאלים, לאחר שפרמטרים אלו שירדו בחשיבותם במהלך השנתיים האחרונות, מ-42% ב-2020 ל-36% ב-2021.

אם היינו צריכים לשים על הכף השקעה ממוקדת תשואה מול השקעה ממוקדת קיימות או כל דבר אחר, הרי שהתמקדות בתשואות פיננסיות, באופן לא מפתיע, הין עדיין גורם עיקרי בראש סדר העדיפויות של משקיעים רבים.

יותר ממחצית הנשאלים  (56%) העידו כי הם מחפשים להשקיע בקרן שקודם כל מתמקדת בהשאת תשואה פיננסית, ורק לאחר מכן הם ישאפו שהדבר יעשה בשילוב גורמי קיימות. זה במיוחד המקרה עבור משקיעים באסיה (61%) ובצפון אמריקה (60%), בעוד שמשקיעים  אירופאיים היו בסבירות גבוהה יותר לבחור בקרן עם מאפייני קיימות (51%).

כאשר בוחנים מהם יעדי הקיימות המועדפים על המשקיעים, חינוך איכותי נתפס כחשוב ביותר, כאשר חמישית מהנסקרים (21%) דירגו את האפשרות הזו במקום הראשון.

ניתן לראות כי מדינות ברמות עוני גבוהות יותר נתנו עדיפות לגורמים כמו טיפול בעוני על פני גורמים אחרים. בהודו, לדוגמא, מיגור העוני היה בראש סדר העדיפויות (נבחר על ידי 21% מהמשקיעים). לעומת זאת, הנשאלים בשוויץ בחרו בשיפור החינוך בראש סדר העדיפויות שלהם.

קצת פחות ממחצית מהמשקיעים (48%) טענו שחינוך והסברה בנושא השקעות קיימות, יביא אותם להשקיע יותר באופן בר קיימא. היעדר הגדרות ברורות של מה הן השקעות קיימות וכיצד ניתן לסמנן, צוין כאחד החסמים המשמעותיים ביותר להשקעות בקרנות בעלות מאפייני קיימות, בכל רמות הידע של הנשאלים השונים.

אנדי הווארד, ראש תחום השקעות הקיימות של ענקית ההשקעות שרודרס: "תוצאות הסקר השנה מראות שהאתגרים הסביבתיים הינם עדיין אחת הסיבות העיקריות לכך שאנשים להשקיע במוצרים/ קרנות בעלי מאפיינים של קיימות. חינוך פיננסי הוא מרכיב מרכזי בהנעת הון נוסף לעבר השקעות כאלו. עולה מהמחקר באופן ברור כי משקיעים בכל רמות הידע מחפשים הדרכה ובהירות. ככל שהמשקיעים יבינו טוב יותר את המוצרים בהם הם משקיעים, ואת ההשפעה שלהם על החברה והסביבה, כך נראה יותר הון זורם להשקעה באפיק".

רועי אבישי, מנהל הפעילות של שרודרס בישראל: "המסקנה החשובה ביותר הנובעת מהסקרים שאנו עורכים בשרודרס בשנים האחרונות, היא הקשר הישיר שבין השקעות סביבתיות וחברתיות לבין היכולת להשיא תשואה עודפת לאורך זמן. החיבור בין שני הפרמטרים הללו נותן דחיפה משמעותית מאוד לתחום השקעות הקיימות.

עוד ב-

מנכ"ל קיסטון בריאיון מיוחד: "נסתער על הנדל"ן של אגד"

לכתבה המלאה

"גם בישראל אנחנו רואים מגמה דומה לפיה גופי השקעות מקומיים משלבים במערך השיקולים שלהם גם היבטים של אחריות תאגידית, התייחסות לנושאי אקלים, חברה וסביבה, כחלק מרכזי מניהול סיכוני ההשקעה שלהם. מגמה נוספת היא התערבות אקטיבית מול החברות בהן משקיעים אותם גופים, במטרה להשפיע לחיוב ובאופן אקטיבי על התנהלות החברות בכל הקשור לנושאי הקיימות. אנו רואים כי גם הרגולטורים בישראל, מתייחסים להיבטים של השקעות תחת עקרונות הקיימות (ESG), מתוך רצון לייצר תהליך יותר מובנה לניהול סיכוני ההשקעה".